רק רציתי לומר שאני מצטערת הכי שאפשר
אוהבת אותך.
אנשים, אל תיהיו כמוני- תלמדו מטעויות.
והכי חשוב- אם אתם מוצאים אהבה, אל תתנו לה ללכת. היא גם ככה חמקמקה..
**ברגע שהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לעשות את זה עצרתי.
כנראה שבכל זאת טוב שיש פיצול אישיות. כשאני מחליטה משהו הוא יודע לערער על זה ואפילו לשכנע אותי לוותר על החלטתי. אומר לי עזבי, את לא צריכה לעשות את זה.. זה לא יתן לך כלום. אם לא תיהיי בעולם הזה, זה לא יחזיר אותו אליך..
וממילא הוא לא המיועד לך. זוכרת מה הקוראת בכף היד אמרה? בטח זוכרת.
אז תפסיקי, צאי מהסרט שלך, קחי את עצמך בידיים. יהיה בסדר. גם ממנו יעבור לך בדיוק כמו מכל הקודמים, ומי כמונו יודע שהם לא היו מעטים.
אז פשוט די. רוצה לשפר את המצב? סבבה. נשפר אותו. אבל את צריכה להשאר בחיים בשביל זה יא מפגרת.**
אז החלטנו ככה (אני והפיצול) שאני נשארת בחיים. בשביל לסדר את הראש לוקחת דוגמא מידיד שלי, ומתנזרת לזמן מסויים.. מסקס ומכל מגע עם גברים..
עד שיסתדר לי הראש..(בתקווה שזה יקרה מתישהו בכלל)
מוצאת עבודה
מתחילה דיאטה+ספורט = בלי להתעצל לשם שינוי
מכניסה את הראש שלי ללימודים במקום לחלציים של גברים.
אהבה או לא אהבה- בחיים, הכל עובר.
לא סתם קוראים לי חתולה... אני תמיד נופלת על הרגליים 😄
ובנימה אופטימית זו..לילה טוב.
לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 22:19
