על החלון ישבתי
זיכרון כתבתי
פתאום נפל העיפרוןןןןן
והלך הזיכרון!
סבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
חחחח..:)
(מי שלא מבין, שלא ינסה.)
אתה הולך
אתה שוב לא בא
ואני בורחת
אז אל תשבע
(מה..? חח מאיפה זה בא? מוזרה. )
והתמונות עוד תלויות על הקיר
הזיכרון כל כך שביר
הכפתור שמפעיל בי דברים אחרים
חומות קשיחות מול זכרונות שברירים
ואתה שנמצא בי כל הזמן
הולך וחוזר וניהיה קטן
שוב לא מצלצל
לא פותח לי דלת
העולם כה עצל
השאלה לא נשאלת..
אם אתהההה.. עדין אוהב
עדין כואב
עדין שואב את הטוב מהלב
ושוב לא עוצר
אתה שוב מתבצר
כמו חומה ומגדל
קיר מגודל
שנכנס בי בכוח
לא נותן לי לשכוח...
ממך...
והתמונות שוב עולות בראשי בבהירות
זכרון שאני מדחיקה במהירות
לא רוצה שוב לזכור
לא רוצה עוד לשכוח
את הקרע לפעור
אין בי ת'כוח
להתמודד מולך
לשחק איתך
אז תן לאהוב אותך
או צא לי מהמוח
כי אם אתההה עדיין אוהב
עדין כואב
עדין שואבבבבבב את הטוב מהלב
ושוב לא עוצר
אתה שוב מתבצר
כמו חומה ומגדל
ממש קיר מגודל
שנכנס בי בכוח
ולא נותן לי לשכוח..
ממך.
****
I turn away from the wall
and I stumble and fall
but I give it all...
I am a woman in love
and I'll do anything
to get you into my world
and hold you within
You and I, we live in each-others hearts
you feel my love
I hear what you say
No truth is ever a lie...
What do I do to get you back into my world..?
לפני 18 שנים. 8 במאי 2006 בשעה 19:36