לפני 18 שנים. 9 במאי 2006 בשעה 14:18
הולכת בשמש
לא חושבת עוד על אמש
משב רוח קריר
מרגיע מצב רוח מריר
בצעד בוטח מלא שכחה
לא מתנוסס על שפתיך חיוך של שמחה
כל שריר בהיכון מתוח
קתרזיס לנשמה לא מגיע בכוח
יודעת שזה יגיע
כמו שחר בתוכך יפציע
נוצר לו בפנים עובר מתוך תא
תא מגופך
בשר מבשרך
ואת עוד הולכת בצעד בטוח
כל העתיד בפניך פתוח
גודל בך עובר
הוא בך לא נזכר
כבר בא, זה מגיע
מתפתח לאט, כה מרגיע
זה עוד לא קרה
חמימות מתפשטת, הרגשה משונה
את עודך קרירה
כי לכל דבר יש פעם ראשונה..
וגם אחרונה.