בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 17 שנים. 28 ביולי 2006 בשעה 15:31

צלצול פלאפון.. ( רטט בעצם כי הפון היה על שקט)
על הצג מופיע - פסיכי שלי (רק עם השם האמיתי שלו)
בקול מפויס וחמוד שואל אותי מה נשמע.. אני אומרת לו - חיים. מה עוד אני יכולה להגיד? שהכל פסדר? אבל כלום לא פסדר..
בקיצור הוא אומר לי "אני מתגעגע אלייך"
ואני מחייכת. הוא נרגע...

הוא ישן ונרגע.. דיברנו.. הבנתי מה היה הקטע שלו..
("אני כל יום משקיע ועומד על הרצפה ויורד לך איזה שעה ומנסה לעשות שיהיה לך הכי טוב שאפשר ואת מתעצבנת על דבר כזה שבכלל לא באשמתי.." )

בקיצור, אני ביצ' כפוית טובה מגעילה ואנוכית.
אבל העיקר שהוא חזר אלי... }{

אז עכשיו סופ"ש רגוע ונעים גם לי :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י