צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby,It's a wild world

את כל מה שרציתי להרגיש,
מה שפחדתי להגיד, אפילו לעצמי
אני כותבת כאן ;)

סופר מיצמוציצי בפעולה..
זה לא מטוס, זה לא ציפור, זו חתוללללללללה! ;)

יש דברים שהם מעל לרצוני, ליכולתי, להבנתי.
שונאת להתבכיין...ובכל זאת עושה את זה פה.
לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 10:55

וואי היה לי עכשיו התקף שיעול מטורף... כמעט הקאתי.

הייתי עכשיו במכולת פה למטה... המוכר כבר מכיר אותי. אמרתי לו יום טוב, שבוע טוב...
ורציתי לומר גם שיהיו חיים טובים, כי בטח לא נתראה יותר. אבל לא אמרתי, זה לא במקום.

לא קל לי בכלל.
יאללה לבשל, זה יעשה לי טוב.

שיט... התגובה הגופנית מיהרה להגיע...
כלומר, התגובה הגופנית ל"לא קל" הנפשי שלי...
עוד התקף שיעול, שלשול, והראש שלי מרגיש כמו חצ'קון שמישהו מנסה לפוצץ.

והרדיו, כמובן, משמיע שירים ברקע שמאוד מתאימים.
"so much for my happy ending"
אלוהים, יו ביצ' יו.

תאטרון החלומות​(אחר) - אני בספק אם אלוהים מייחצן את גברת אווריל לוין
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י