1: הלבד שאחרי תקופה של ביחד הוא הרבה יותר קשה, יותר בודד, ויותר כואב.
אז לא עדיף בכלל תמיד להיות לבד? ככה שנתרגל וכבר לא יהיה קשה?
או שבעצם לבד זה תמיד קשה? או שביחד הוא יותר קשה?
או פשוט תמיד להיות ביחד?
2: גם כשאין חורים בשיניים- אם אוכלים מספיק שוקולד בבת אחת, הן מתחילות להיות רגישות??
3: מה עדיף- קודם מלוח, (למשל חמאת בוטנים..) ואז מתוק (ע"ע מילקי הפוך) ?
הוא קודם מתוק ואז מלוח??
"מיצי, לא מתעסקת ברגשות יותר מדי... לא ממש אכפת לה מה עובר לי בחיי. אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד, זה החורף המליון שלי לבד.
נעים לו ליידי, גם לי קשה קצת לבדי. בלילה משחקים באהבה אחד עם השני.. ברור שזה זמני. ויש לו אחרות, וזה לא עינייני.
לא מתעסקת ברגשות יותר מדי. זה החורף המליון שלי לבד.
וזאת אני שנקלעה לו בדרכו האומללה, לא מתעסקת בשלו רק מתעסקת בשלה...
שלא עושה עיניין ממך, שלא תגיד לך..
כמה עצבות יש במבט הזה שלך. כמה בדידות יש במגע הזה איתך.
לא מתעסקת ברגשות יותר מדי. לא משנה לי מה עובר לי בחיי... זה החורף המליון שלי לבד."
"איזה תשובה מלאה יש לאהבה שלי ושלך?..
מתעוררת מעוד חלום, הקשר נגמר היום, קשה לי איתך ובלעדיך.למרות אהבתי ולמרות אהבתך.. לוקח ת'רגליים ואני פשוט הולך.
שוב רואה אותך מזילה דמעה על אגדה שהתנפצה לרסיסים. היינו אמורים להיות לנצח אוהבים, אבל מסתבר שלא הכל מסתדר כמו שרוצים.
חשבתי יש בינינו אהבה ללא תנאים, אבל למרות הכל לא נפסקים הריבים, חבל שאת הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור.. כי עכשיו הכל חשך והמסך ניהיה שחור.
ולמרות האהבה לא נשאר לי שומדבר וכל ריב הוא מיותר וישר הבנתי שכבר מאוחר זה יגמר בפרידה היום או מחר.. קשר מיוסר, מנוכר..
נקרא לקשר ז"ל. "
לפני 17 שנים. 8 בדצמבר 2006 בשעה 17:04
