מה אם פתאום אחליט שנמאס?
אולי יום אחד אתאהב בדרדס?
ואם פתאום תגלה שחליתי
במחלה סופנית אבל לך לא גיליתי
מה אם פתאום אני אשתגע
וכמו תמיד לך את השכל אשגע
ואם פתאום פשוט אלך
בלי לומר מילה
בלי שלום או תודה
אבל מחר אחזור כאילו כלום לא קרה
האם תדע להבין ולסלוח
או שטינה תנטור ולא תוכל לשכוח?
ואם פתאום אפגע בך בנקודה רגישה
האם תבכה כמו אישה
ואם פתאום פשוט נמאס לי?
מה אם סתם בא לי להשתעשע??
ואם לא תבין ואם לא תדע
ואם לא תבוא ובלבי לא תגע
ואם פתאום יותר לא יהיה לי מה לתת
ומה אם ארצה לברוח
אולי עם אחרים לצאת
ואם ואם ואם
ואם אחליט סתם לשגע אותך?
כמו שאני תמיד אוהבת לעשות?
האם תדע להתמודד?
ואם אחליט להשפיל אותך
לרמוס אותך מתחת לרגליי
האם תדע את האגו שלך לקפל אל מול רצונותיי...?
ואם פתאום תחליט שלא מתאים לך יותר
אם תחליט שנמאס לך לסבול, לא בא לך להשאר
אם פתאום אתה תראה שאני שטן
ולא מלאך
אם פתאום תתחרט על זה שאהבת אותי כלכך..
אז אני אשאר
שוב לבד
ואם אומר לך שלא מגיע לך אותי?
כי מגיע לך יותר טוב..?
אם אגיד שכולם צדקו במה שאמרו לך
ואני מסוכנת, ורק פוגעת מטבעי..
אם פתאום אבקש ממך לברוח על נפשך
להציל את עצמך
ואם אני יודעת שאפילו לי לא טוב עם עצמי...
אז איך אוכל לתת לך להיות איתי?
לפני 17 שנים. 26 בדצמבר 2006 בשעה 19:15