לפני 17 שנים. 6 בינואר 2007 בשעה 23:55
אתה בא
טהור מרשע
אליה בא
לא ביצעת אף פשע
את לוקחת אותו
לא נותנת לנשום
שומעת צעקתו
אך ממשיכה כתמול שלשום
אתה בוהה בקיר
בתמונותיה
כמו רוצח שכיר
ממסגר את פניה
את נקשרת אליו
והולכת
ערומה כמו עץ בלי עלעליו
מפתה אך נושכת
הוא שותה אותה כמו יין
אהבתו משביחה עם הימים
הוא מחכה לדמותה שתופיעה לו בעין
לא עובדים עליו האיומים
היא יודעת שמלאה ברעל
לא רוצה שהוא יטעם
היא יודעת שיהיה לה לבעל
רק זה שיעיר את ליבה, שיפעם
לא מוותר פעם אחר פעם
נדהמת שוב ושוב מחדש
לא יכול להגמל מהטעם
מרגישה כמו סמרטוט מיובש
לוקח, שותה, עד טיפה אחרונה
לא מאמינה
רוצה עוד ועוד
אך היא נגמרה.
