סופסוף שבת אחת לא ישנו עד מאוחר... לא יצאנו אתמול. החלטנו להתפחלץ על הספה ולראות סרט וללכת לישון....
זה כיף. חוצמזה, אני לא רואה טעם יותר לצאת. לשתות אלכוהול אני לא מסוגלת כי מיד עושה לי רע, ואם אנלא שותה אני בד"כ לא ממש רוקדת, ואם אנלא רוקדת אז אנחנו סתם יושבים על הבר כמו מפגרים ולא עושים כלום חוץ מלעשן כמו קטרים.
אז לא יצאנו.
אז היום בבוקר קמנו ב9 ככה.. ומוש מרח לי קרם משכך כאבים על הגב כי הגב כבר כמה ימים תפוס לי וכואב רצח, אחרי זה התארגנו, שתינו קפה בוקר+סיגריה ויצאנו... אז נסענו לשוק בכפר קאסם..הרבה ציפורים היו שם (השוות היו ממש ממש יקרות), ראיתי איך אנשים חסרי לב מתעללים בלי לשים לב בארנבות קטנות ומסכנות, וביונים, ובתוכים. או לפחות לי זה נראה כמו התעללות, ספק אם לחיות זה מרגיש טוב. קנינו כמה שטויות, לא משו רציני, והמשכנו הלאה. אז בחי כיף או בספורט כיף פה בראשון לא מצאנו את יריד האימוץ של בע"ח, אז נסענו לתנו לחיות לחיות ברמלה...כואב הלב. היו שם כלבים חמודים ונובחים, וגורים פשוט מקסימים. בחיי שאם הייתי יכולה הייתי לוקחת את כולם. גם בחתוליה היו כמה חמודים כאלה... התלבטנו המון מה לעשות, מי לקחת... בסוף החלטנו על גור קטנטן של חתול, שהוא ואחים שלו גדלו בלי אמא (הם ממש קטנים בני חודש או קצת יותר) אבל הווטרינרית שם במקום אמרה שבגלל שהוא לא ינק כמו שצריך הוא לא קיבל את הנוגדים הטבעיים מאמא שלו והוא עלול לא לשרוד. אז החלטנו לא לקחת את הסיכון.
בכלל, שנינו מעדיפים לקחת כלב, אבל אי אפשר כרגע בגלל שאנחנו גרים בדירה, קומה 4, והשותף שלנו לא יאהב את זה בכלל בכלל.
זה נגמר בכמה דמעות שלי על גורלם המר, וכאב לב גדול של שנינו.
בהבטחה- שאם אי פעם נזכה בלוטו או ניהיה עשירים נתרום להם מלא כסף.
פשוט כואב הלב לראות את זה. הגורים המתוקים האלה שכל כך מחפשים את תשומת הלב והאהבה, העצבות והתקווה בעיניהם...
פשוט כואב כל כך שאין מילים לתאר.
לידיד שלנו נולדו גורי חתולים גיזעיים לפני חודש או אולי יותר, אז נראה אולי נקח ממנו איזה חתלתול.
אם לא, אז נחכה חצי שנה עד שנעבור לדירה משלנו וכבר נביא כלב כמו שאנחנו רוצים.
אחרי זה גם היינו עם אמא שלו, אצלה ואח"כ הזמנו אותה לאכול בארומה, ואחרי זה היינו קצת אצל אחותו ועכשיו חזרנו הביתה.
מוש עצבני כי הוא רב עם אחותו, אני קצת עצובה עדיין בשביל הכלבים והחתולים והתוכים והארנבות, וכל החיות שאין להן חופש או בית חם ואוהב... הלב שלי נשבר פשוט.
אז זהו...שבת עברה, הנה חבר של מוש בא.. איזה מעיק.
שבוע טוב..
לפני 17 שנים. 24 במרץ 2007 בשעה 16:21
