בחייאת רבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאק.... יש משהו מעצבן יותר על הבוקר מאשר לקום במצב רוח סבבה כזה, אחרי כמה חלומות הזויים אבל נחמדים, שהשלפוחית שתן שלכם כבר זועקת להתרוקן, אז אתם קמים והולכים לשירותים. שניה לפני שמתיישבים (בעיקר הבנות מבינינו אני מניחה) מסתכלים על האסלה, ומה מגלים??
שוב, בפעם העשירית החודש בערך, יש פיפי של מישהו על האסלה.
על המושב, כן? איפה שאנחנו מניחות את הטוסיק הנקי והיפה שלנו. איפה שמתיישב הכוס הרגיש לחיידקים שלנו.
שם יש פיפי של השותף.
מה הברירה?? אין הרבה, הפיפי לוחץ. אז צריך לנקות את האסלה מהפיפי המגעיל, לקבל בחילה, לקבל עצבים, ואז עוד שעה לחכות לפיפי שלא רוצה לצאת כבר כי אני נגעלת פסיכולוגית לשבת על האסלה הדוחה הזאת!!!!!!!!!
נהרס כל הבוקר, נהרס כל היום. כמה נחמד, לא?
אז צעקתי על זאפ שהשותף שוב השתין לי על המושב, והוא עושה את זה המון, וכבר זאפ דיבר איתו כמה פעמים... דיבורים לא עוזרים?
אז אולי הוא צריך משהו שיזכיר לו. הכנתי שלט.
"נא להרים את מושב האסלה לפני שמשתינים! " אני בחורה, לא משתינה בעמידה ולי לא נעים לנקות כל הזמן פיפי של אחרים מהאסלה. תודה.
עשיתי את זה בצבעים בולטים, ואפילו ציירתי ציור של אסלה עם חצים למעלה מהמושב (להרמה), וחצים לפיפי לתוך האסלה, מתחת למושב ולא עליו.
פעם הבאה שהוא עושה דבר כזה, אני פשוט מתחילה לנקוט בשיטת חינוך של כלבים.
אני אתאפק, אשתין לי בעמידה במקלחת, וכשהוא יחזור הביתה אני אדחוף לו את הראש ישר לתוך הפיפי שלו שעל המושב שלי, ואראה לו כמה זה נעים.
אדיוט.
עוד תכננתי לנקות היום. עכשיו ממש בהחלט יש לי מצב רוח. משהו משהו.
יום טוב? כבר לא יהיה. בלאט
לפני 17 שנים. 26 במרץ 2007 בשעה 10:15
