אתם בטח תחשבו שאני ממש חולה בראש עכשיו.. חחח
אבל למרות שזה חלקית נכון, אני דווקא די שפויה כרגע, ולא עצבנית, ולא באחד הקריזים הדפוקים שלי.
חברה הכי טובה שלי הציעה לי לבוא לגור איתה בדירה של ההורים שלה באילת, הם עברו לגור באזור ת"א והדירה שם נשארת פנויה.
החברה בעצמה גם כן כאילו עברה לגור פה איתם, אבל היא לא מרוצה. (אילתית בדם זאתי)
שולחת לי הודעה: "תגידי את רוצה לקום עכשיו ולעוף לאילת? לשים זין על הכל וכולם ופשוט לעוף מהחור הזה!?"
אני בדיוק התעוררתי, רק פתחתי עיניים... אחרי חלום עליה, חלום ארוך. חלום הזוי.שקצת הזכיר לי את הכיף שהיינו עושות פעם.
אז וול, למי שלא יודע, אני לא אוהבת כל כך לחיות בכלוב. אני לא תוכי, אני צריכה את כל החופש שלי, ויש לי את הדרך להשיג אותו.
אילת- זו במקרה העיר האהובה עלי.
למרות שעכשיו יהיה לי קשה להיות כל כך רחוקה מאמא שלי ומהמשפחה שלי, די נקשרתי אליהם מאז שאני לא גרה איתם חח.. אבל אני אבוא לבקר. מה גם ששם העבודה נמצאת לי בקלות, כי גם אני וגם חברה שלי מקושרות שם בעיר. (אני מקושרת אליה והיא לכל העיר P:)
העיניין הוא שאני לומדת וכבר שילמתי על הבגרויות. אבל מה- יש תיכון ת"א באילת. ואני בשניה מעבירה את הלימודים שלי לשם.
הבגרויות כבר שילמתי לעשות בחיפה, אבל זה יתן לי ימי ביקורים אצל אמא, אז אין בעיה.
אניווי... זאפי, אני מצטערת. אני יודעת שזה לא הכי פתאומי מצד אחד אבל כן הלם מצד שני.אני אוהבת אותך, אבל לא כמו שאתה אוהב אותי. אתה יודע, ותזכור שהיה לי כיף איתך ועשית לי טוב בלב ובנשמה ובחיים.
אני פשוט לא מוכנה עדיין לקשר כל כך מחייב וכובל. והקנאות שלך עוד יותר כובלת אותי, ואתה יודע שאני אוהבת את החופש שלי.
אל תקח את זה קשה, אני יודעת שאתה כן, אבל בבקשה תשתדל שלא. תבין. תנסה להבין.
אתה הבנאדם הכי אוהב ומקסים שהכרתי בחיי, נותן מעצמו מה שיכול.
את המתנה שהבטחתי לך ליומולדת אתה עדיין תקבל 😄 מבטיחה.
מצטערת שלא יכולתי להיות מה שאתה צריך... מקווה מכל הלב, אבל באמת מכל הלב, שתמצא מישהי שתדע להעניק לך מה שאתה צריך, ושתאהב אותה בכל הלב כמו שאתה אוהב אותי.
המשפחה שלך בטח ישנאו אותי עכשיו, תמסור גם להם סליחה..
ואל תגיד שמה שכולם אמרו לך זה נכון, כולם צדקו, וזה... כי זה לא נכון.
היינו יחד 3 וחצי חודשים מקסימים, כיפיים, מדהימים ומלאי אהבה.
זה לא מגיע לך, אני באמת מצטערת שאני עושה לך את זה. אבל אני חייבת את זה לעצמי.
הרפתקה, כיף.... חיים.
בזמן האחרון פשוט הרגשתי כאילו החיים שלי עצרו ואני לא עושה כלום. שנאתי את עצמי על זה כמו שאתה יודע.
אני רוצה לשנות. אז אל תכעס, אל תכאב...
הממ... לא יודעת מה עוד אני יכולה לכתוב. אבל בוא נשאר ידידים... לא רוצה לאבד אותך לגמרי.
אבל אל תתקשר אלי, חכה יום-יומיים... הסברתי מה שיכולתי פה, אין לי מה להגיד לך מעבר לזה, ואני באמת מעדיפה שקודם תרגע ואח"כ תתקשר, כשתיהיה צלול ופחות כואב. אולי אז תנסה להבין קצת יותר.
זה לא באשמתך. אני אומרת את זה במלוא הכוונה. זה לא באשמתך.
היית הכי טוב אלי שאפשר, בחיים לא אהבו אותי כל כך כמו שאתה אוהב, ואני מודה לך מכל הלב שלי.
מחבקת חזק, תיהיה חזק, זה יעבור אני מבטיחה.
אוהבת }{
הממ... חג חירות אז חג חירות אמיתי כבר אה? 😉
חג שמח!!
לפני 17 שנים. 1 באפריל 2007 בשעה 9:43
