היום ב12 ידיד שלי היה אמור כבר להגיע לאילת, הייתי אמורה ללכת אליו למלון כדי לא להתקע פה יותר ואז הוא היה לוקח אותי ואת הדברים שלי באוטו חזרה הביתה בשבת ככה.
כמובן שהוא אדיוט וחרטטן ובסוף לא מגיע אז אני די נתקעתי פה.
הכמות דברים שיש לי כאן, לא מאפשרת בשום אופן נסיעה באוטובוס כי יש לי פה מלא אבל מלא מלא מלא דברים. כאילו מלא במובן של- מזוודה אחת ענקית מפוצצת, תיק שבד"כ אני מאחסנת בו בגדים לשבוע שלם- מפוצץ, עוד מזוודה קטנה יותר גם היא מלאה, ועוד איזה 15 שקיות גדולות. מלאות.
כשנסענו לפה באוטו אז תא המטען והמושב האחורי היו מפוצצים עד אין מקום לגמרי.
אז בנוסף לאכזבה של הבוקר מהאדיוט ההוא, אני עוד שומעת קולות. לא מספיק שאח של חברה שלי בא עם חברה שלו לפה, עכשיו גם החברים שלו באו לפה.
אני שונאת להתעורר בבוקר כשיש אנשים זרים בבית. אז התעצבנתי והתחלתי לבכות.
בערך עד 10 דקות זרמו לי דמעות מ11.... כאילו שעה ככה.
בקיצור אמרתי לזאפ שישכיר אוטו ויבוא לקחת אותי, אבל אין לו גרוש כרגע ואין לו ממי להלוות, אז התקשרתי לאמא שלי אז היא אמרה שאין לה בעיה שיבוא יקח את האוטו שלה והיא תתן גם כסף לדלק והכל.. אז הוא יצא עכשיו לכיוון אמא שלי, משם יצא לאילת, ויקח אותי.
הוא אומר שהוא צריך להרוג אותי לא רק על זה, אלא על זה שנסעתי בכלל... צודק.
ואלה, שילכו כבר לים שאני אוכל לשתות תה או משהו אוףףף... שונאת אנשים.
טוב יאללה הגאולה בדרך, אני צריכה להחזיק מעמד.
לפני 17 שנים. 5 באפריל 2007 בשעה 9:36
