חיים שכאלה

היי לכולם,

אני עוצרת רגע כדי להיות כנה אתכם. אני יודעת שרבים מחכים להמשך של הסיפור הקודם, אבל אצטרך להשאיר אותו בצד כרגע. האמת היא שהכתיבה שלו הפכה להיות קשה ומורכבת מדי עבורי לעיבוד בשלב זה, והרגשתי שאני צריכה לקחת ממנו מרחק כדי לנשום.

במקום זה, החלטתי לחלוק אתכם חוויה אחרת שלי. זה סיפור על הנשיות שלי בשיא שלה, על הצדדים היותר נועזים והפחות מדוברים בחיים שלי כאישה, ועל כל מה שקורה בחדרי חדרים (ובחדרי רופאים...) כשהמסכות יורדות.

זה הולך להיות חשוף, יצרי ואולי קצת יותר מדי אמיתי, אבל אתם כבר מכירים אותי - אני לא יודעת לספר את זה אחרת.

כדי להקל עלי וגם עליכם, אשתדל להעלות הפעם פרקים קצרים, חדים וממוקדים יותר, כאלה שישאירו לכם טעם של עוד בין לבין.

אני מקווה שתלכו איתי בדרך החדשה הזו.

מוכנים לפרק הראשון?