מוחו של גבר

כמה זמן לא הייתי פה.

אפילו לא הרגשתם בחסרוני.

אולי הגיע הזמן קצת לעורר פה את העסק.

אין חדש תחת השמש, שום דבר לא השתנה.
ללכץ ולחזור ונראה כי העולם פסק מלכת ורק החליף כמה שמות

חוטב העצים העני

חוטב עצים כרת יום אחד עצים על שפת הנחל, כשלפתע נפל הגרזן למים. כאשר החל החוטב לבכות, הופיעה פיה ושאלה אותו: "מדוע אתה בוכה?". "נפל לי הגרזן למים ואני צריך אותו כדי להתפרנס", ענה לה. נכנסה הפיה למים והוציאה ממנו גרזן מזהב. "האם זה הגרזן שלך?", שאלה. "לא", ענה לה החוטב. נכנסה לנחל בשנית ויצאה ממנו עם גרזן מכסף. "האם זה הגרזן שלך?", שאלה. "לא" ענה לה החוטב. נכנסה הפיה לנחל בשלישית ויצאה כשהיא אוחזת בגרזן רגיל מברזל. "האם זה שלך?", שאלה. "כן" ענה החוטב בשמחה. הפיה הייתה כל כך מרוצה שמצאה אדם ישר כזה ונתנה לו במתנה את כל שלושת הגרזנים, הלך החוטב הביתה שמח וטוב לב. עם שלושה גרזנים כאלו הצליח להתפרנס יפה. ואף לנוח קצת . ויום אחד לקח את אשתו להראות לה את מקום האירוע, רכנה האישה לנחל להביט ונפלה למים. החל חוטב העצים לבכות, משום שגם הוא וגם אשתו לא ידעו לשחות. יצאה הפיה שוב ושאלה אותו לפשר הבכי. "אשתי נפלה למים ואני לא יכול להציל אותה!" ענה החוטב. הפיה נכנסה למים ויצאה עם ג'ניפר לופז. "האם זו אשתך?" שאלה. "כן, זו אשתי!" ענה החוטב. "שקרן!" אמרה הפיה, רותחת מזעם. "תביני", ענה החוטב,"אם הייתי אומר לא לג'ניפר לופז, היית מביאה לי את אנג'לינה ג'ולי, אם הייתי אומר לא גם לה, היית מביאה לי את אשתי ואז היית נותנת לי את כל השלוש.... ואני אדם עני, איך אני יכול להרשות לעצמי להחזיק את שלושתן, בקושי את אשתי אני מצליח להחזיק, לכן אמרתי כן על הראשונה". מוסר השכל:- כאשר גבר משקר, תמיד יש לזה סיבה הגיונית וטובה שבאה לתרום למען האנושות כולה !


בחורה מתלוננת לאימא שלה על בעלה: "כבר שתיים
עשרה בלילה והוא לא בבית ,
אני אומרת לך הוא בוגד בי". מרגיעה אותה האם
"למה את כל כך פסימית ותמיד
רואה שחורות, אולי הוא בסה"כ נדרס !".


אב בא לבנו בערב החתונה ואומר לו: "מזל טוב בני
אני מבטיח שבעתיד תראה את היום הזה כיום
המאושר בחייך ...."
עונה הבן בפליאה: "אבל אני מתחתן רק מחר ."
משיב האב: "אני יודע, לזה בדיוק אני מתכוון ."


תיירת מבקרת ברחבת הכותל בירושלים, היא
מסתכלת בעניין על המתרחש
ורואה. יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל מקפל את
הטלית ומתחיל ללכת משם .
היא ניגשת אליו ושואלת "האם אפשר לשוחח איתך ?
היהודי: "בבקשה "
התיירת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל ככה כאן ?"
היהודי עונה "כל יום מזה כבר ארבעים שנה ".
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו
בשלום בלי ריבים ומלחמות
ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה
ובביטחון "
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי
שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר "


יום בהיר אחד פונה ילד חרדי לאמו ושואל:
"אמא נכון שאלוהים נותן לנו את המזון?". " נכון "
ענתה אמו.
" ונכון שאלוהים שומר עלינו?" "נכון" ענתה אמו.
" ונכון שהחסידה מביאה את הילדים?" "נכון " ענתה
אמו.
" אז למה אנחנו מחזיקים את אבא?"

תקופת המבחנים היא כמו תקופת רבייה שלי
אני בעל חרמנות יתר, אוטוטו מתפוצץ

מרפי הזה או בשמו הישראלי רפי חתיכת מניאק רציני,
נותן לי תקופה ארוכה של צינון או כמו עכשיו שולח לי את הכל בבת אחת ואז אני מנסה לתפוס את הכל ונשאר בלי כלום.
מה שבטוח שאני אתפוס אותו שם למעלה הוא יתחרט על הבלאגן שעשה עם החוקים שלו.
בנתיים אני מנסה להמשיך לתפוס

שיר יפה שאהבתי:

"אם את בעניין "

ביצוע: באיה מלכה
מילים: אסף שלם
לחן: יאיר אלדר



אם נתחיל מהתחלה בשביל לעשות פה סדר
לא היתה לי חברה כבר מתחילת ספטמבר
לא כל כך נורא וזה אפילו מיוחד
אבל בזמן האחרון אני הולך לישון לבד
חשבתי בכיוון חדש בצורך לשינוי
להוסיף עניין ופלפל משהו לא צפוי
כל ערב מזימות אלכוהול ועישונים
קצת עשו אותי אפאטי וחסר מעצורים
חכו שניה אתם לא רואים משהו פה חסר
חייב אישה נועזת שתגרום לי להתעורר
מישהי מגניבה חמה ומיוחדת
שתפתח לי את הצ'אקרה, האנרגיה שלי רוטטת

אם את בעניין ורק אם יש לך כוח
סיבה מספיק טובה להנות מהזמן
אני מזמין אותך מהצרות לשכוח
רק לרגע קט להרגיש שאת חיה

אם נמשיך מאותו מקום קבלו עכשיו ת'סרט
הכרתי אז את דנה היא יפה וגם מוכשרת
יצאנו פעמיים וזרם ממש סבבה
עד שבפעם השלישית היא גם הביאה חברה
אני מיד נדלקתי היא קלטה אותי מהר
רק שדנה לא תקלוט אני מה זה מצטער
ברגע של חולשה אני שלחתי לה מבט
היא תפסה אותי על חם ואמרה בבת אחת
ב'ואנה איזה מניאק אני חשבתי שאתה שונה
אמרתי אני גבר בלילות אני בוכה
בסך הכל רציתי לעשות קצת אהבה
איתך עם חברה שלך, או בשלישייה

אם את בעניין ורק אם יש לך כוח
סיבה מספיק טובה להנות מהזמן
אני מזמין אותך מהשגרה לברוח
רק לרגע קט להרגיש שאת חיה

אהבה זה כל מה שאני רוצה לתת ולקבל פה בעולם
ואת יודעת שזה לא קל לא לא
אז אם את בעניין של להשתתף בכיף אז תתקרבי לכאן
ותעזרי לי וביחד נוכל

אם את בעניין וגם אין לך אפח'ד
סיבה מספיק טובה להנות מהזמן

אם נחזור להתחלה בשביל לעשות פה סדר
לא היתה לי חברה כבר מתחילת ספטמבר
לא כל כך נורא וזה אפילו מיוחד
אבל בזמן האחרון אני הולך לישון לבד

אם את בעניין רק אם יש לך כוח
סיבה מספיק טובה ליהנות מהזמן
אני מזמין אותך מהצרות לשכוח
ורק לרגע קט להרגיש שאת חיה

או אם את בעניין וגם אם אין לך אפח'ד
סיבה מספיק טובה להנות מהזמן
אני מזמין אותך מהצרות לשכוח
רק לרגע קט להרגיש שיש זמן
להנות מהזמן להנות מהזמן

וזה הלינק היחיד שמצאתי:
http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=6129&wrkid=16934

החלטתי שאת המתנות באירועים אני נותן רק בסוף האירוע
אחרי חתונה ללא חומוס - שפינקתי במתנה מטורפת - אם הייתי יכול הייתי לוקח אותה בחזרה
פירסמתי היום משהו שכתבתי לפני שבוע תהנו

החלטתי לפרסם משהו שכתבתי בעבר ולא פורסם
השבוע התחיל ממש טוב ונגמר מעולה ככה שקיימת סיבה לחגוג.
ישנתי שנ"צ, התעוררתי התארגנתי ולהפתעתי גיליתי שנעלם האוטו (ככה זה שיש אח קטן שרוצה לצאת ולוקח בלי לבקש - אבל מותר לו כי הוא אחי)
בכל אופן שום דבר לא יעצור אותי מלצאת ואפילו יותר טוב ככה אפשר לשתות ולא לדאוג לרישיון בחזרה הביתה.
כהרגלי ב"קודש" הזמנתי מונית ויצאתי.

הגעתי לדאנס בר ולהפתעתי אפילו צעירים לרפואה לא היו שם
הגילאים נעו בין 40-50+. פעם ראשונה שאני מרגיש כ"כ זקן. מזל יש מלצריות (לפחות אפשר להתחיל איתן ותורמות להורדת ממוצע הגיל)
בכל אופן ישבתי לי על הבר, הזמנתי את הוויסקי שלי (הפעם שיבס), נקי צלול ועם קולה בצד.
לגמתי מהמשקה, נהנה מהמוזיקה (לפחות משהו זז פה היום- כל השאר על סף גסיסה),
ואני מתחיל להרגיש לא הכי בנוח. יושב לידי זוג, בעצם לא בדיוק יושב הם מתגפפים להם הזקנים,
וכל חצי דקה הגבר מכניס לי מרפק (ללא כוונה פלילית) בלהט ההתחרמנות שלהם.
אני מבליג אבל אחרי המפרק הרביעי הסעיף כבר עובד לבד, הפיוז נשרף, הנרווים עלו, ואז אני מתחיל להגיב.
מבקש מהבחור לזוז קצת הצידה - ההוא דופק לי מבט של "מה?", "אני מפריע לך?". כאילו כן ידביל. אם לא אז הייתי מעיר לך?
הדבר שהכי יכול לעצבן אותי זה טמטום. אני חושב שמי שאין לו תעודת מינימום IQ המאשרת טיפת שימוש בקופסה השחורה לעיתים רחוקות או לפחות שקיים פוטנציאל לשימוש לא אמור לצאת מהבית ולהתערות בחברה - זה רק יוביל לאסון.

בכל אופן הפעם בחרתי להגיב בעדינות, וההוא לא זז. למזלי אחד החברים שנראה בערך כמו בניין פנה לבחור בבקשה לזוז מאחר והוא מציק לי, (ולבחור שנראה כמו בנין לא אומרים לא), הבחור זז לשמחתנו.

הכנסתי סיגריה לפה ובאתי להדליק, הברמן החדש פונה אליי ומבקש לא לעשן על הבר. הברמן השני מסתכל עליי ומחייך במעין מבט של "מה אני אעשה? מצטער". זהו התעצבנתי - בקשתי חשבון. הברמן פונה אליי ואומר לי לא סיימת את המשקה אולי תישאר עוד קצת.
עניתי לו: "לא תודה, ומה עם החשבון?"
שילמתי טיפ מינימאלי (מהעצבים), למרות שאני טיפר מטורף.
ויצאתי לי למסע הארוך של הערב המטורף הזה.
הלכתי קצת ברגל עם הסיגריה. הגעתי לבר של חבר, ושם בכניסה עמדה דורמנית מדהימה.
עיניים כחולות גדולות בלונדינית תלתלים ארוכים. גוף מדהים.

לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה. שאלה אותי אם אני מוזמן (אפילו השומר צחק לאור השאלה).
אמרתי לה שלא ואז היא הבינה (לשם שינוי בלונדינית מבינה) והכניסה אותי.

הפאב מפוצץ, חנוק. אני מרגיש שאין לי טיפת ספייס. וממתי אני צריך ספייס.
כל הזמן אני מעדיף להתחכך, לרקוד ועכשיו פתאום בא לי ספייס. מוזר!!

יושב לי על הבר (פינו מקום מהר לפצוע האנגלי),!!מזמין משקה, אולי הפעם אני אהנה ממנו.
ומרגיש חנוק. עדיין לא עוברת לי התחושה הזאת. הרגשתי שאני צריך לשבת בבר לבד, עם עצמי, להירגע.
היה שבוע מושלם וביציאה אחת אני אהרוס הכול?

קמתי, שילמתי ויצאתי.
עוברים עיר אחרת (משנה מקום משנה מזל).
הולך לבר חדש שנפתח, ברור לי שלא יהיו הרבה אנשים ככה אוכל לשבת לי על הבר וליהנות מהשקט.

תחילה הולך לבית – האוטו כבר חזר, מתניע ונוסע. מגיע לבר, נכנס והפלא ופלא, הבר בעל שיעור אוכלוסיה יחסית גבוה מהצפוי ולהפתעתי אף צעיר ותוסס. והכי הכי חשוב – רק בחורות.
עכשיו אני ממש מאושר – מתאים לי הסידור הזה.
יושב על הבר – מזמין שתייה – לאט לאט הסוטול כבר ירד וצריך למלא מטענים.
יושב לליד אחת הבחורות על הבר ומתחיל לשוחח איתה ואומר לה שמזמן לא ראיתי בר עם מגדר נשי כ"כ גבוה וללא גברים למעט יציאה אחת למסיבת לסביות.
הבחורה עונה לי "ברוך בואך לגן עדן"
חייכתי, והמשכנו בשיחה והתברר לי שזוהי מסיבת רווקות, מצחיק חשבתי לעצמי, מסיבות הרווקים של הח'ברה שלי שטופי זימה ובטוחני שהגבר מביא כרגע מסיבה עם כמה חשפניות שוות ופה הם יושבות בבר ומעבירות את הזמן.
אני מביט סביבי ורואה שעם כל הפוטנציאל הקיים והסיטואציה – ויש להודות שבחורות בסיטואציה של חתונות או מה שקשור אליהם ממש מחפשות גבר (הפנויות כמובן) ואילו שיש להן מחפשות לשדך לנטולות מבניהן. בקיצור המשוואה במקרה הזה נראית כך:
פרבולית רציפה עם אסימפטוטה חיובית שואפת לאינסוף ולימיט בלתי מוגדר כלומר – מצב מצוין.
ממשיך את השיחה עם הבחורה – מצחיק אותה, והנה מצטרפת עוד בחורה לשיחה ועוד אחת.
דופק שם ערב של סטנד אפ – עם כל הקטעים של "זוכרים ש..." והם נקרעות מצחוק.
מזמין צייסרים לכולם – ופה אני ממש קונה אותן. הן חושבות לעצמם שאני כ"כ שמח בשמחתן והם לא מבינות את המטרה – כרגע זה לטשטש אותם שיאהבו אותי יותר ובסוף לאסוף את הגביע.
ממשיכים ליהנות ולצחוק הן כבר סביבי, אחת שואלת מה קרה ואני מספר – ואין כמו לשמוע אנחה של 11 בחורות בבת אחת.
בקיצור אני כבר מריח את הסוף המתוק, מחשב איך אני מסיע את כולם אליי הביתה. (אפילו שזה לא יקרה).
הזמן עובר לו ואני מסתכל על השעון ורואה שכבר ממש מאוחר וצריך לפעול במהירות כי בבוקר כולן הופכות פה לדלעת או לפחות ללכלוכית – ואותה אי אפשר להביא הביתה.
אחת מהן שנצמדה אליי מתחילת הערב נעה לכיוון היציאה ואני אחריה החוצה – לשאוף קצת ניקוטין (אחרי השיחה הארוכה עם הבחורות הגוף סובל מצניחת רמת הניקוטין בדם).
יוצא החוצה – איזה יופי קצת שקט. מדליק סיגריה והיא לידי. מתחילים דבר – ואני עם המזל שלי נופל על ה"כלה" המיועדת. איך מכולם דווקא היא. מין מזל שכזה. ממשיכים לדבר בשביל הנימוס. ועוד שתי בחורות מצטרפות אלינו. ואחרי 5 דק' של שיחה נעימה. מציעות שאצטרף אליהן למקום אחר. האמת כבר ממש מאוחר כבר 4:30 בבוקר ומפה להצטרף זה אומר רק ליהנות.
אני שמח ומרוצה נכנס לבפנים וסוגר חשבון. יוצא החוצה וכל חבורת הבנות ממתינה. שואל אותן לאן ממשיכים. וכצפוי מרפי המניאק תוקף גם פה. "אנחנו הולכות לבית ומצטרפות למסיבת הרווקים של החתן המיוחל- ואתה בא איתנו". מה? דווקא עכשיו? לא אמרנו שנלך להצליף במישהי? (לפחות בראש שלי). אני "מבשל" פה את הבחורות במשך כמה שעות על האש, ועכשיו אני עובר למקום בעל עודף טסטרון שיאכל את מה שבישלתי?

אומר להם שאין סיכוי שאני ממשיך איתן למסיבת רווקים – כאלו היו לי בלי סוף. אחת מהן פונה אלי ומבקשת לפחות שאני אצטרף אליה ללוות אותה עד הדירה ששם המסיבה, אני כבר לא חושב בהיגיון. מה לי וללוות אותך עכשיו? להכין אותך סופית למישהו אחר? וגם אם יצא משהו מזה – לא בא לי כבר.
בקיצור אומר לבחורות שהיה לי נעים ופונה לאחת מהם שחצי ערב זיינה לי את המוח שקוראים לה דיאנה אבל כולם קוראים לה דנה – מעניין לי את התחת – אני אקרא לך כלבה – מה זה משנה העיקר שתבואי שיקראו לך. מבקש ממנה את הטלפון שניפגש בעתיד באופן יזום. הבחורה מחייכת בחיוך טיפשי ואומרת שנפגש ביום חמישי הבא באותו מקום ואז נחליט מה הלאה. ובדרך שואלת בן כמה אני. אני עונה והיא מגיבה - שהיא בת 23. ולפי השאלה כבר לא בא לי לראות אותך שבוע הבא.

לסיכום - כבר אין לי כוח לי לילדות האלה. אני צריך אישה!!! אחת שעברה את ה-25, בעלת שאיפות ולפחות את חלק מהם היא כבר מיישמת. לא צריך ילדה לגדל.
בקיצור יוצא מהפאב נפרד מכולם, מקבל מחמאות בדרך, אחת נוספת באה אליי ומציינת שהיה לה ערב מדהים ושהרבה זמן היא לא יצאה ונהנתה ככה – אני בתגובה נותן לה מכה בטוסיק והיא מחייכת, אולי בפוטנציאל היא סוטה אבל כבר לא אכפת לי. מרגע שאני מתבאס/מתעצבן – אני מחפש את הדרך המהירה ביותר לחלץ מהמקום – זורק רימון עשן, דופק פזצט"א וגלגול ומחלץ לאחור.
נכנס לאוטו ונוסע הביתה, וחושב לעצמי שאין לי כוח ליציאות האלו. לא בא לי לשבת בפאבים ולחפש בחורות וגם לא בדיוק בא לי לפגוש חברים ולשמוע כמה הם "מתקדמים" בחיים (למעט כמה אנשים שחשובים לי), ובטח שלא להתרועע עם ילדות מבולבלות.
אני מתחיל להבין שהזדקנתי – הרעש כבר לא מתאים לי, הצפיפות, החיכוך והיציאות נטולות המטרה.
למרות שלקחים הוסקו מעברי אני יודע שאני לא בדיוק מפנים ומיישם אותם.
ובטוח שמחר בערב אני אצא שוב, אבל לפחות אני לא אתהה מדוע כבר מפריעים לי הדברים שציינתי.
בדרך הביתה לבד, מתבונן בנייד ורואה כמה שיחות שלא נענו. אין לי אפילו כוח לבדוק מי זה אבל הסקרנות הורגת אותי. שמישהי שכבר מזמן לא ראיתי או שמעתי התקשרה. ועם הבאסה של הערב החלטתי למחוק את המספר שלה מהנייד. (חלק מהלקחים מיושמים כנראה)
לפחות מחר יש ים ומטקות. (משחק טוב גם באחת).
ונזכרתי באיזה סיפור עם מוסר השכל – נעשה את זה הפעם בקצרה:
היו היה גוזל ששהה בקן ובערב אחד החל הרעב להציק לו– אמו היונה עפה לה ולא חזרה, והגוזל החל לתהות איך בדיוק משביע את רעבונו. הגוזל החליט שהוא ירד יעוף למטה למרות שהוא לא מצטיין עדיין בטיסות ואז ינסה לעוף חזרה למעלה. הוא נעמד בפאתי הקן והחל לדאות למטה, בדרך קבל מכה בכנף מענף העץ. כשהגיע מטה החל משביע את הרעב, אכל מכל הבא לידו. אכל תולעים בטעם לזניה (סתם בשביל למשוך) בקיצור. כששבע ניסה לעוף חזרה לקן אך לא יכול כי הכנף שקיבלה את המכה מנעה ממנו לטוס למעלה ואף להמריא. בקיצור הגוזל חיכה למטה שאמו תחזור, וזו לא הופיעה.
הגיע הלילה והתחיל להיות כבר לגוזל והחל מטפטף לו גשם, לגוזי היה כבר קר והחל לצייץ: "צויץ צויץ"
אולי מישהו ישמע ויבוא לעזור לו. באה אליו פרה ושאלה " מה קרה גוזי? למה את מצייץ באמצע הלילה?"
הגוזל הסביר לה שהוא ירד מהקן לאכול וכרגע הוא לא יכול לעלות חזרה ומאוד קר לו ויורד עליו גשם אבל הקור זה בעצם מה שהכי מציק לו ובקש את עזרתה של הפרה.
הפרה ריחמה על הגוזל, הסתובבה וחרבנה עליו.
עכשיו לגוזל היה חם אך מסריח, החל לצייץ שוב. בא אליו שושו השועל ושאל אותו "למה אתה מצייץ באמצע הלילה?" אז הגוזל סיפר לשועל מה קרה ושבסוף באה הפרה וחרבנה עליו ועכשיו באמת חם לו אבל מסריח.
השועל הסתכל ימינה ושמאלה וענה לגוזל – אין בעיה אני אעזור לך. לקח את הגוזל לנהר, שטף אותו, ניקה לו טוב טוב מאחורי האוזניים ובלע אותו.
והנה המוסר השכל –
א. לא כל מי שמחרבן עליך שונא אותך ולא כל מי שמוציא אותך מהחרא הוא בהכרח אוהב שלך.
ב. ולקח שיותר רלוונטי – אם אתה בחרא אז כבר עדיף שתשתוק!!!
בקיצור התעוררתי ליום שאחרי הבנתי שלקחים אני מתחיל ליישם כמו זה. שאני עם ילדות סיימתי. ובנוסף החלטתי לשתוק ולחיות עם החרא שאני כבר מכיר, ולהשלים עם העובדה שהזדקנתי.
ה"חרא" שאני נמצא בו- שבגדול הוא לא כ"כ גרוע - הוא שאני כבר לא ילד. ברגע שאני מכיר במצב וסטטוס הזה - החיים מתחילים להראות אחרת. (מריחים את הסוף - נו סתם, אני מתכנן לחיות עוד הרבה)

אחרי שבוע מצוין ובונוס למשכורת
היום יציאת פורקן והשתוללות
מקווה לכתוב לכם שהמומנט המשיך
אז תהנו

רשמית - הסופ"ש החל ואיתו הזימה

מדהים איך החיים נעים להם
לפעמים אתה למטה ולפעמים אתה למעלה.
ועוד בלי הודעה מראש.
סופ"ש התחיל בטלטלות רציניות עם צפי לעתיד לא ורוד בכלל, ופתאום באמצע השבת הדברים התחילו לקבל כיוון חיובי.

הבנתי שלפעמים הוא (כי דה? האל? ההוא מהבס"ד ) סוגר לך דלת אבל במקביל פותח לך שתיים.

ובסופו של דבר "אני שוקע כאן אבל זורח במקום אחר"

בקיצור בסופו של יום אני מאושר
מקווה בשביל כולם יום שכזה
לילה טוב ועכשיו אוכל, פיפי ולישון

ותודו שזה היה מתומצת 😄