לפני חודשיים. 3 בספטמבר 2024 בשעה 6:48
את נבלעת אל תוך הגלים שהולידו אותי בנשמתך, מביטה לעבר הירח, כשמלאכים מכונפים מתעופפים מנצנצים מאורות הכוכבים ומבהיקים באור עינייך.
הצלקות המסמנות את עורך כולן בגווני כחול.
הם נושאים סיפורים וסודות של אינטימיות תשוקתית נושכת, זועקים אותי בנשמתך, כשאני לוחש אל תוך הרוחות הזועמות הסוחפות אותך אלי.
העולם משווע להתפורר מתחת למשקל לשוני, מילים חומציות נשפכות מהחזה הבוער שלך, נשימותי מבעירות את השמיים למענך.
בשרך נפוח, עצמות כואבות ואת מתמוגגת מתענה בהנאה. מלכים ומלכות צופים בך פוסעת בזחילה, מעבר לקו שסימנתי בשדרה השמיימית המובילה לשום מקום ובכל מקום.