סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין זיון רע יש זיון שרע לו

"לכתוב שירה אחרי אושוויץ זו ברבריות"
מאז ז' באוקטובר לא כותבת שירה ולא יוצרת אמנות, רק מקלידה זימה ברברית שחוויתי או שעוד אחווה, ללא סדר כרונולוגי וללא הקשר.
לפני 5 חודשים. 20 ביוני 2024 בשעה 17:51

הבדסמ שלי לא לובש ויניל או מחוך. הוא גם לא נועל עקבים וליפסטיק. הבדסמ שלי נעשה בג'ינס וטישרט. בעירום. בשמלה. בפיג'מה. בכאן ועכשיו.

הבדסמ שלי הוא לא מבוים. אין בו תיאטרליות שקטה ומדויקת. הבדסמ שלי הוא רועש. הוא שקט. הוא צחוק מתגלגל. הוא יבבות קורעות לב.

הבדסמ שלי לא אסתטי. אין בו פריימים יפים ונקיים עם תאורה מדויקת. הבדסמ שלי הוא היומיום כמו שהוא. הוא פאדיחות. הוא מלא רוק. הבדסמ שלי מטונף. 

הבדסמ שלי לא ארוז בטרולי. הוא איזולירבנד וחבל שהיה זרוק בבאגז' אלוהים יודע ממתי.

הבדסמ שלי הוא יצרי. ראשוני. חייתי. פראי. גולמי. הבדסמ שלי הוא אני, רק בלי המגננות.

HADOUKEN - מעולה.
לפני 5 חודשים
שרף אורנים​(אחר) - את מאוד מדוייקת בצורך שלך ואני מעריך אותך מאוד על זה
לפני 5 חודשים
רגעים של בריחה​(אחר) - ונשמע שהבדסמ שלך הוא הכי מהנה, הכי אמיתי, מהחיים.
בלי ״עזרים״ יעודיים ובלי משחקים.
לפני 5 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י