"תרשה לי לרדת לה? אני מתה מסקרנות לדעת מה הטעם וההרגשה שלה"
בחרת לזיין אותה מולי ולהשאיר אותי זנוחה ומיוחמת כ"כ הרבה פעמים שאני כבר לא יכולה לספור. אני לא חושבת שיש זווית של זיון שלא ראיתי אותה נמתחת לתוכה. אני יכולה רק לדמיין כמה פעמים שמעתי אותה גומרת וראיתי אותה חוגגת את עצמה בעודך נמצא בצורה כזו או אחרת בתוכה. גם היא ראתה אותי. ראתה אותי בוכה מרגשות שאני לא יודעת לתת להם שמות. מנועה. גומרת. מתחננת. מעודדת. מלטפת. לפני ואחרי (ולפעמים גם תוך כדי) היו לנו שעות לא מבוטלות של שיחות מעניינות ושנונות.
עוד לפני הפעם הראשונה שנפגשנו היא הבהירה לנו שהיא לא בעניין של נשים ושהאזור הדרומי שלי הוא מחוץ לתחום. יש מצב שהיא מעולם לא נגעה בי נמוך יותר מהקו הפופיק. זה לא הפריע לי מעולם, כי לא הרגשתי שהיא נרתעת ממני. פשוט, זה סוג המגע ביננו. אני מלטפת, מחבקת ומעודדת אותה בזמן שאתה מזיין לה את הצורה בדרכים שעד היום רק פינטזה עליהן. אז פתאום, אחרי אינספור אורגזמות והישגים לשמוע אותה מבקשת רשות לרדת לי, משהו לא הסתדר לי. נדרכתי. התחלתי לתהות אם המוח הסוטה שלך הנדס לי כאן איזו השפלה בפינה. הדגדגן שלי התחיל לפעום והבטתי בך במתח מהול בציפייה חרמנית שלא ידעתי שקיימת בי שבריר שניה מוקדם יותר.
"ואוו. זה חתיכת מאורע, פעם ראשונה שאת אוכלת כוס. ברור לך שאני לא יכול לתת לזה להיות סתם משהו על הדרך?"
סידרת אותי על האי במטבח. שוכבת כשהכוס שלי פעור ומוצג לראווה. כל אחת מהרגליים מונחת בצד אחר של כיסא הבר הממוקם ליד האי, ובאמצע היא יושבת, צריכה להתכופף ממש מעט כדי שהלשון שלה תהיה בדיוק בתוכי. בהתחלה היא רק נושמת. עמוק. אולי גם מריחה. לאט לאט היא מתחילה ללטף את הירכיים ובמגע סקרן מתקרבת יותר ויותר. אף אחד לא נותן לה הוראות או הנחיות. היא מתקדמת על דעת עצמה. חוקרת את הארץ הלא נודעת שבין הרגליים שלי. אחרי המון גניחות ואנחות של עונג צרוף היא צוללת בין הרגליים שלי. נעים לי.
אני קשה עם אורגזמות והיא טירונית בדגדגנים ולמרות העונג המאוד ברור של שתינו האורגזמה שלי לא נראתה בפתח. זה לא ממש עניין אותי. אותך זה העסיק מאוד. רצית שהיא תרגיש את העוצמה והבוסט לאגו שמתקבלים ממבט בדגדגן שנכנע ואיבד שליטה לאורגזמה שהיא בעצמה יצרה. ביקשת ממני להתרכז.
"קשה לי" אמרתי בכנות מנמיכת ציפיות והיא בתגובה הרחיקה את לשונה ממני והפנתה את ראשה אליך כשאמרה במבט מעט מבויש "האמת שגם לי קצת קשה".
"טוב שאמרת" הבטת בעיניה וטפחת על ראשה בחיבה מקטינה "אני אלמד אותך בדיוק מה את צריכה לעשות. הרעיון הוא שאני לא רוצה שתחשבי מה לעשות ואיך להגמיר אותה. אל תעבדי מהמח הסוטה שלך. תחשבי מהחורים שלך. תרגישי כרגע מה קורה בין הרגליים שלך. תרגישי מה את רוצה שאני אעשה שם, איך את רוצה שאני אגע ואחקור ואלקק בין הרגליים שלך - ותעשי את זה עליה. תעניקי לה את מה שאת כ"כ רוצה לחוות".
הלב שלי התרחב מהתיאור הזה. היא אמנם רק הנהנה בחיוך ממוקד מטרה, אבל ההבדל בחווית הירידה הורגש כמעט מיידית. רמות העונג עלו פלאים. היא עשתה בי דברים ולא רק עשתה לי נעים. היא הוציאה ממני קולות חייתיים וגניחות עמוקות. הרגשתי את הגל מגיע, ראיתי אותו מתחיל להבנות. ובשניה האחרונה - פספסתי את האורגזמה המיוחלת כמו הנשלטת בלאי שאני.
את קריאת התסכול שלי מהאורגזמה שהוחמצה אי אפשר היה לפספס. זה היה לא מנומס ולא ראוי, אני יודעת, זו פעם ראשונה שלה. אבל זה יצא ממני אינסטנקטיבית. זה לא היה נשלט. היא הרגישה רע, אולי מאכזבת, כשמשכה בכתפיים ואמרה "קשה לי" ואני הסתכלתי לה עמוק בעיניים כשאמרתי "נעים לי מאוד, אבל האמת שגם לי קצת קשה".
שאלת אותנו אם אנחנו חושבות שיהיה לנו קצת יותר קל אם נמשיך לעשות את כל זה בזמן שהיא יושבת על הזין שלך. בלי לחשוב ובלי להחליף מבטים שתינו ירינו מהבטן - "כן" חד משמעי מהול בהקלה.
"בשמחה, האמת היא שגם לי קשה"
