לפני כחצי שנה. יום שישי, 29 באוגוסט 2025 בשעה 11:42
ברחוב החבשים הציורי בירושלים, בחדר קטן וצנוע, חיה נזירה בשם אמהוי צגה־מרים גברו.
היא לא חיפשה תהילה, לא הופיעה באולמות ענקיים, לא רדפה אחר פרסים.
ובכל זאת - מתוך שתיקה, תפילה ופסנתר ישן - נולדו מעל 150 יצירות שנגעו בלבבות בכל העולם.
היא יצרה מתוך צורך פנימי, מתוך אמונה רוחנית עמוקה – רק עבור האמת. לא לפרסום. לא לתהילה.
כך הפכה לאחת הדמויות המיוחדות והמרגשות במוזיקה הישראלית והעולמית, עד שנקראה “מלכת הפסנתר”.
גם לאחר מותה בגיל 99, המוזיקה שלה ממשיכה להדהד - עדות לכך שחיים פשוטים יכולים להצמיח יצירה נצחית.
בעיני היא מודל לחיקוי ליצור מתוך אמת פנימית רוחנית מוחלטת.