חשופית שתוקה(נשלטת)
-
אתה יודע,
אני חושבת,
בלי להעליב או להעביר ביקורת או לתת איזה רמז נסתר תת הכרתי-
שיש משהו בנו שהוא דפוק מיסודו.
אנו חשים בדידות. אמתית, קשה ומכרסמת נפש.
אבל כשמגיע קשר טוב כזה, בר קיימא, אנו נהנים ממנו בשלב של פרפרים ונצנצים, וכשמכשלות החיים פוגשים בנו, אנו לא נלחמים. לא באמת.
זה כאילו משהו משכיח בנו נקודתית את הבדידות שבאלטרנטיבה, ואנחנו מוותרים כי- אולי זה לא מספיק טוב. אולי משהו אחר יהיה לנו נכון יותר והנה הוא כבר מעבר לפינה.
אני טוענת שהבעיה היא בנו.
ביסוד שלנו.
הערכה גדולה יותר למה שיש, מאשר בערגה למה שלא קיים.