בלי אמון , אין שליטה. יש רק הצגה.
שליטה אמיתית לא נמדדת בכמה חזקה הצלפה, בכמה חזק הקול, או בכמה עמוקה הפקודה.
היא נמדדת בשקט שבין המילים. במקום שבו יש ביטחון.
כדי להישען לאחור, אני צריכה לדעת שלא תתן לי ליפול.
כדי להרפות שליטה, אני חייבת לדעת שמי שמחזיק , לא ינצל את הכוח שניתן לו לרעה.
בלי אמון, כל תנועת כניעה היא הצגה.
כל "כן, אדוני" הוא תפקיד, לא אמת.
אמון הוא לא מותרות. הוא היסוד.
זה לדעת שאתה רואה אותי גם כשאני שותקת.
זה לא לפחד לחשוף פחד.
זה ביטחון שגם אם תוביל אותי למקומות חשוכים , לא תכבה לי את האור.
אמון זה החבל שמחזיק את כל המנגנון.
בלי חבל , הסצנה אולי תראה יפה מבחוץ, אבל היא תתפרק מבפנים.
וביטחון?
ביטחון זה לא שאין סיכון. זה שאתה שם גם כשיש.
אישה שמרגישה בטוחה, תפתח בפניך שערים שאחרים רק חלמו לעמוד מולם.
גבר שמבין את כובד המשקל של האמון שניתן לו.. לעולם לא יזלזל בו.
שליטה היא אומנות. לא כוחנות.
וכמו כל אומנות, היא דורשת דיוק. רגישות. נוכחות.
אתה לא יכול לשלוט על גוף שלא סומך.
ולא להחזיק נפש שמפחדת ממך.
שליטה בלי אמון היא מניפולציה.
שליטה עם אמון - זה כל הקסם.