הוא לא נגע בי.
לא חדר, לא לחש, לא התקרב.
אבל המוח שלי גמר עליו שוב ושוב.
והשאלה שצורבת לי בירכיים:
זה עדיין נחשב סקס… אם לא צרחתי?
אנחנו רגילים לחשוב על סקס במונחים של גוף: חדירה, אורגזמה, מגע, זיעה.
אבל מה אם הסקס הכי עוצמתי קורה בכלל בלי שאף אחד ייגע באף אחד?
פעם זאת הייתה שיחת טלפון באמצע הלילה, קול נמוך בלחישה.
היום זו הודעת טקסט. שלוש מילים נכונות. משפט שהוא כמו אצבע.
לפעמים זו פנטזיה שמישהו שתל לנו בראש, ואנחנו לא מצליחים להוציא.
ואנחנו?
מתהלכים עם דופק מואץ, נשימה כבדה, רטיבות בתחתונים ..
ולא קרה שום דבר פיזי.
אז זה סקס?
אם הגוף לא היה במיטה , אבל המוח נמרח על הרצפה?
אם לא התפשטנו, אבל הרגשנו ערומים לגמרי?
אולי האיבר הכי מיני בגוף זה בכלל המוח.
אולי האורגזמה הכי חזקה היא כשאנחנו לא צורחים .. רק נלכדים במחשבה שאי אפשר לעצור.
וזה מבלבל.
כי לפעמים מישהו חדר אליי רק במילים , ואני מרגישה כאילו היה בתוכי באמת.
והשאלה היא ..
מה יותר אמיתי: הגוף שנגע, או הדמיון שלא עזב?