יש אנשים שלא מצליחים לעמוד בפני עצמם.
הם מסתירים את זה טוב מאחורי טקסטים מרשימים והצהרות.
מאחורי חוסר ביטחון במסווה של קבלה.
חלקם גם ממש מאמינים לזה.
הבעיה - שהם חייבים להישען ,לא על עמוד השדרה, אלא על מישהו אחר שהם דוחפים למטה.
כי אם אתה שוכב על הרצפה, הם פתאום נראים גבוהים יותר. (תחשבו על זה.)
כדי להרגיש חכם -הם צריכים להסביר למה אתה טיפש.
כדי להרגיש ייחודי -הם מבהירים לך עד כמה אתה רגיל.
כדי להרגיש אהוב -הם גורמים לך שתרגיש לא מספיק.
וכדי להיות המרכז -הם עושים כל מה שאפשר כדי שתבין שאתה השוליים.
ואז יש להם שלווה ריגעית.
הם חייבים להוציא את זה- שמישהו ישמע אותם, כדי שהם יאמינו בזה.
זה רק אומר .. שהם לא מצליחים להיות משהו בלי להפוך מישהו אחר לפחות.
גם אני חטאתי בזה. מודה.
גם לי יצא לכתוב משהו שנולד מרגש ,קנאה וחוסר ביטחון.
מהצורך להרגיש רצויה, משמעותית.
אבל היה בי גם את המקום שידע לעצור, להסתכל, ולהבין ..שזה לא מי שאני רוצה להיות.
שלהרגיש טוב עם עצמי לא צריך לבוא על חשבון מישהו אחר.
ותיקנתי. ובחרתי להיות אחרת. התנצלתי. כי זה נגד את האופי שלי.
וזה אולי הקושי הכי גדול ..
להבין שיש מי שלא מדבר את הביטחון שלו, אלא צועק אותו. שכולם ייראו.
וזה לא כי הוא מלא, אלא ההפך..הוא חייב להאחז במשהו . או במישהו.
וכל עוד יש מישהו להקטין ..הוא מרגיש קצת יותר גדול.
אבל זה זמני.
זה יושב על רגע של עליונות מזויפת, ולא על בסיס עמוק של יציבות. גם אם בטוחים שכן.
החזקים באמת? לא צריכים השוואות.
לא צריכים להוכיח.
הם פשוט שם. עומדים. שלמים.
והנוכחות שלהם מורגשת - לא כי הם הגביהו את עצמם, אלא כי הם לא ניסו להקטין אף אחד.
המשך יום רגוע .. כמה שאפשר 🖤
בפנים 🖤 עד הסוף. עד שהאף פוגע בקרקעית.