תובנות באות בלילה

אני יודעת שהוא אוהב את זה.

את הלשון שלי.

עליו. בכל מקום.

על כל פינה בגוף שלו.

הוא יודע שאני מתה על זה.

אני לא סתם מוציאה לשון לקישוט,

אני רוצה לטעום אותו.

לכסות אותו.

לסמן עליו עם הרוק שלי ..שזה שלי.

שהוא שלי..ללקק, להריח, לבלוע.

כשהוא מכניס לי את הזין לפה,

אני סוגרת את השפתיים,

אבל את הלשון אני לא עוזבת.

היא בפנים, נצמדת, מחליקה לכל כיוון,

יונקת אותו, שורפת אותו, שהזין שלו עמוק בגרון שלי 

רוצה שהוא ירגיש את כל החרמנות שלי עליו,

רק דרך הלשון.

לפעמים הוא רק שוכב על הגב ואני יושבת על הזין שלו

הוא נח.. ואני עובדת. תוך כדי שאני רוכבת עליו 

הלשון שלי עוברת לו על הצוואר, על האוזן..

על הכתפיים,על עצמות הבריח, יורדת לבטן.

זה אינסטינקט.

וכשהוא שותק, מתקרב,

ואני לא רואה בגלל הכיסוי עיניים..

הלשון כבר בחוץ.

אני מחכה.

כמו כלבה טובה וחרמנית,

לא יודעת אם זה ייגמר בזין שלו בפה שלי,

או סתם יריקה לתוך הפה הפתוח שלי.

אבל אני שם.

הלשון שלי שם.

רטובה, מתוחה, שייכת רק לו.

והוא יודע.

שגם אם לא אומר מילה ..

הלשון שלי תדע בדיוק איפה היא צריכה להיות.

עליו.