חשיפה אמיתית היא לא להוריד בגדים.
חשיפה אמיתית היא הרגע שבו מישהו מניח לך מראה מול הפנים ואת לא יכולה לברוח.
כל הזמן הזה האמנתי שאני יודעת מי אני.
ידעתי להסביר לעצמי למה דברים קורים, למה אני מתנהגת בצורה מסוימת, למה אני בוחרת מה שאני בוחרת.
וכשמשהו כאב, היה לי סיפור מוכן להרגיע את עצמי.
סיפור שבו אני תמיד הצודקת, תמיד מובנת, תמיד עושה את הכי טוב שאני יכולה.
אבל שמציגים לי עובדות.
שיודעים איך לגעת בדיוק בנקודות שאני מתחמקת מהן.
ופתאום אני מבינה.
מבינה שכל מה שסיפרתי לעצמי לא היה שקר מוחלט ..אבל גם לא אמת שלמה.
זה קשה.
קשה לשמוע על עצמך אמת שלא מלטפת.
קשה לגלות שהרבה מהפעולות שלי נבעו מאגו.
קשה להבין שהתגובות שלי לא תמיד היו אותנטיות אלא ניסיון להגן על פצע ישן.
וזה עוד יותר קשה להודות בזה בקול.
יש רגעים שזה מרגיש כמעט בלתי אפשרי.
כי להסתכל על האמת בעיניים אומר לפרק את ההצגות שלי,
לוותר על הסיפורים שסחבתי שנים,
להיות עירומה באמת, בלי כיסוי, בלי הגנות.
ובכל זאת, זה בדיוק המקום שבו מתחילה העבודה האמיתית.
למצוא את הכוח לראות את עצמי כמו שאני,
לקבל שגם בי יש צדדים שלא נעימים,
ולזכור שגם זה חלק ממני.
העבודה הזו יומיומית.
זה לא קסם שקורה בלילה אחד.
במיוחד אחרי שעוברים דברים שמטביעים חותם עמוק,
צריך ללמוד כל פעם מחדש לראות את הטוב,
גם כשיותר קל להיאחז בכאב.
להבין שאם אדבר בקול יותר חזק.. המסר שלי לא תמיד יועבר בצורה יותר עוצמתית,
ההפך.. הסוד הוא להבין שבני אדם שומעים את אותם המילים גם בדיבור שקט.
להבין שאם שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה, זאת התשובה.. גם אם היא לא לשביעות רצוני, אין לי דרך לשנות אותה.
בסוף.. החשיפה הזו היא לא עונש, היא מתנה.
כי רק כשאני באמת רואה את עצמי..אני יכולה לבחור להשתנות.
ואז החשיפה לא רק כואבת, היא גם משחררת.
שבוע טוב 🖤🖤
עפה על התחתון, מודה 🫢 הוא יפה מידי שאשאיר אותו לעיניי בלבד 😜