אני רואה את מה שהוא לא אומר בקול.
אני רואה את המחשבות שלו עוד לפני שהן הופכות למשפטים.
יש לו את היכולת הזאת, שהראש שלו רץ קדימה כל הזמן, מדמיין תרחישים, מנתח מצבים, בונה תשובות עוד לפני שהשאלה נשאלת.
ואני רואה את זה קורה מול העיניים שלי.
מישהו זורק לו משהו, איזו בעיה שצצה, והוא מיד שולף תשובה כאילו כבר היה שם פעם.
כאילו הוא חי את זה כבר בראש שלו לפני שזה בכלל קרה.
זה מגיע ממקום עמוק.
ממקום של שנים שבהן הוא תמיד היה זה שצריך לתת פתרון.
זה שמחזיקים ממנו, זה שסומכים עליו, זה שפונים אליו כשמשהו נדפק.
ואני רואה איך זה חוזר על עצמו בלי סוף.
שהבעיה מגיעה אליו והוא אפילו לא מגיב.
הוא לא מתרגש, לא נבהל, לא מתבלבל.
הוא מקטין אותה מיד, נותן לה גודל חדש והגלגלים בראש מתחילים לנוע
כאילו הוא אומר לה בראש שלו "את לא הראשונה ואני יודע בדיוק איך לגשת אלייך"
והוא צודק.
הוא יודע.
כי ככה הוא חי מאז ומעולם.
הוא מתמודד לבד.
הוא פותר לבד.
הוא לוקח על עצמו הכל בשקט שאנשים מסביב לוקחים הכל כמובן מאליו.
והעולם התרגל לזה ממנו.
ואף אחד כבר לא שואל איך הוא מרגיש בתוך כל זה.
ואני, אני פשוט רואה אותו.
רואה את העייפות שמתחת למענה המהיר.
רואה את העומס שהוא לא מודה בו.
רואה את המקומות שהוא מחביא רק כדי לא להעיק על אף אחד.
רואה איך הוא עומד חזק גם ברגעים שהוא בכלל לא חייב.
ובתוך כל זה, הדבר שאני רוצה להיות עבורו הוא פשוט.
מקום שמזכיר לו שהוא לא לבד.
לא צריך להיות זה שפותר הכל בשביל כולם.
לא צריך להחזיק את העולם בלי רגע של הפסקה.
לשבת לידו, להקשיב, להכיל, לתת לו פשוט לנשום ..
אני רוצה להיות השלווה שלו.
לא שקט מבחוץ, אלא שקט שמתיישב לו בפנים, כזה שמוריד ממנו חצי מהעומס רק מעצם זה שהוא יודע שיש לידו מישהו שנמצא איתו ולא רק מסתכל עליו מבחוץ.
זה כל מה שאני רוצה.
אני רואה את זה.. שלפעמים בא לו רק לטמון את הראש בחול ולהעלם מהעומס
אני רואה את האדם האמיתי..רואה את הכעס שלא יצא, את העייפות המצטברת , רואה הכל.. גם שהוא מנסה להסתיר
אני רוצה להיות המקום שהוא מגיע אליו כשאין לו כוח להיות חזק.
להיות זאת שנוגעת במקומות שהוא לא נגע בהם שנים, להעמיק במקומות המפחידים, בלי להפוך הכל לקטסטרופה, בלי לברוח.
להיות הנחת הקטנה הזאת בלב שמסדרת לו את היום בלי שהוא יצטרך להסביר כלום.
להיות זאת שהוא ידע שאפשר להניח את הלב אצלה, והיא תישאר.
להיות שם איתו, לא במקומו.
ולהיות השקט שהוא לא נותן לעצמו, אבל כל כך ראוי לקבל 🖤