גורה

שוב אכילה רגשית

שוב היא מבקרת אותי ומזכירה שהיא כאן כדי להישאר

בעצם,אכילה רגשית היא מערכת היחסים הכי ארוכה שתהיה לי במהלך החיים. 

אני לא שונה ומיוחדת, לא סובלת מהפרעה נדירה, פשוט סתם שמנמנה.

סתם ילדה שהעבירה את רוב הילדות בחיפוש והינדוס של הממתק האולטימטיבי

סתם אישה שלמדה לסמוך על אוכל ולתייג אותו כחבר הכי טוב.

סתם עובדת בחנות שמתרגשת כשיש שוקולדים במגירת המסמכים.

סתם בת זוג שמענישה ומפנקת את עצמה באוכל בהתאם למצב הזוגי.

סתם בת אדם בעולם שכל מה שהיא מפחדת ממנו- הוא להישאר לבד.

ואוכל הרי? לא משאיר לבד. אף פעם. כמו נשלט צייתן עושה מה שאני אומרת. אני השולטת, אני מחליטה. אוכל מחכה לי יפה יפה עד לרגע שאני בוחרת.

אוכל עושה לי בחילה כשאני משתמשת בו יתר על המידה.

אולי הוא לא הנשלט שרציתי

אולי לא נועדתי לשלוט