כאב מתיש. פיזית, מפריע לגוף. מאוד. אני מוצאת את עצמי מסוגלת לישון 16 שעות מתוך כל 24. הפכתי לחתול. אני לא באמת ישנה כל כך הרבה, אני מפחדת לדפוק כל מיני דברים שאני לא מבינה בהם. לא זוכרת מתי אי פעם בחיי ישנתי כל כך הרבה, ובכל זאת אני כל כך עייפה.
מצחיק קצת לכתוב על כאב פיזי מתמשך באתר שמוקדש, לפחות בחלקו, לכאב. להנאה מכאב, אפילו לסגידה לכאב.
כואב.
אי אפשר להשוות בכלל בין שני הסוגים.
כואב. אלוהים, כמה שכואב.
מכרסם מבפנים (ומחר יתברר האם זה גם מילולית, או רק מטאפורית) ומפריע לחיות. לנשום. ללכת, כמובן. לחשוב. לא מסוגלת להתרכז בשום דבר. לא מסוגלת לגרום לעצמי לעשות אפילו אחת מבין (מעט, מעט מאוד) המטלות שיש לי במצבי הרעוע, ואפילו אם זו רק שיחת טלפון.
כואב.
מכרסם. אוכל. מרחרח, והשפמות הקטנים שלו רועדים. מכרסם עוד קצת. מתקדם, וממשיך להתקדם, לכיוון אזורים שלפני חודש לא היתה איתם שום בעייה. וכואב. כואב כל הזמן. יש לו שיניים קטנות ומחודדות, הרבה מהן. וכשהוא לועס את דרכו שם בפנים זה כאילו שמישהו מגרד או משייף. שיניים קטנות. חדות.
כואב.
שרק יפסיק כבר. אני במרחק של בערך שני סנטימטר לפני שאצא מדעתי.
לפני 18 שנים. 25 באפריל 2006 בשעה 10:34
