מילים, בעיקר.

[לא.]
החיבוק הזה, כשהידיים עוברות מתחתי, מתחת לגב, בצמוד למיטה. הזרועות והידיים סביבי, מחליפות את המגע של הבד שהיה שם לפני רגע. ידיים נשלחות אחורה ונאבקות בסוגר של החזייה. ואחר כך הידיים עוזבות, ממשיכות למקום אחר, ואני נחה על הגב אבל זה כאילו שהונחתי שם, הוא הניח אותי שם, בעדינות, הדבר הכי יקר ביקום.


[כן, נו, וניל באמצע הלילה. תפסיקו עם צליפות השוטים האלה, אני מנסה לישון.]