חזרתי עם חלק 2 😗
מציינת שהחלק הזה של המאמר טריגרי מאוד ומאוד קשה לקריאה (מדובר על השלכות מפורטות של טראומה מינית)
מפות אהבה שהושחתו:
כמו שפת האם, המנהגים החברתיים והמיניים של תרבות מתוכנתים לאחר הלידה לתוך מערכת עצבים מרכזית מבדלת באופן פעיל. נראה שהתנהגות מינית נשארת במצב של תרדמה שניתן להעיר בגילאים שונים בהתאם לאדם או לתרבות. בדרך כלל ישנן חזרות אינדיבידואליות באיברי המין לפני גיל 5, וזקפה וגודש כלי דם של האגן הם נורמטיביים (Schwartz, Money & Robinson, 1981), במיוחד עם אחיזה, מגע וטיפוח נאותים מצד המטפלים (הורים) (Spitz, 1945). הורמוני ההתבגרות מפעילים את מפות האהבה שהתפתחו במהלך העשור הראשון לחיים. מנהגים חברתיים כמו מבול התקשורת האחרון הקשורים להתנהגות מינית ורומנטיקה עשויים לעורר את התוכנית מוקדם יותר. המגמות לתחילת קיום יחסי מין בגיל העשרה השתנו באופן קיצוני מאז 1950, כך שזה נורמטיבי עבור בנים ובנות ליזום משחק מיני זמן קצר לאחר גיל ההתבגרות. הונחה גם על ידי Money (1986) שגירוי מיני עשוי לשנות את המוח, כפי שמעידה גיל ההתבגרות שירד במהלך ארבעים השנים האחרונות, כאשר ילדים מפתחים מיניות מוקדם יותר.
מיניות יכולה גם להתעורר בטרם עת עקב טראומה מינית. לילד שעבר מיניות יהיו לרוב דחפים מיניים מוקדם מדי להשתלב באישיות המתפתחת וללא הכנה או הדרכה קוגניטיבית. זה כפי שג'ון פאולס תיאר באופן מטפורי, "כמו ספינה שנשלחת לים ללא הגה". לפיכך, בדומה לילד שיש לו התבגרות מוקדמת, הילד שעבר מיניות מגלה שההתחברות עם בני גיל זה לא נוחה ולכן נשאר מבודד ופגיע לסוציאליזציה לא טיפוסית והרחקה מחדש על ידי מערכות יחסים מיניות הרסניות.
בכל פעם שהמיניות מתעוררת בהקשר של ניצול, שנאה, אלימות או בושה, היא משבשת את הסכמות הבסיסיות של התפתחות קוגניטיבית של הערכה, אמון, ביטחון, כוח ואינטימיות של הילד (McCann & Pearlman, 1990). גם התפתחות היכולת להזדהות עם אחרים נפגעת, ולכן הילד נשאר מרכז היקום שלו. עם טראומה ובהיעדר תמיכה חברתית רלוונטית רגשית, הן תחושת הליבה של העצמי והן הייצוג הפנימי האידיאלי של המטפלים מופרעים. כתוצאה מכך, הפרט נאחז באובייקטים אידיאלים ויחידות יחסים עצמיים גרנדיוזיים לשימור עצמי (Barnard et al., 1992). כל המערכות הקוגניטיביות המתפתחות והלקויות משפיעות על יחסים חברתיים, אינטימיות, מיניות והיכולת לקשר זוגי. בנוסף, תחושת העצמי מאורגנת סביב סטיגמטיזציה ובושה מינית, כלומר, אני שונה, פגומה או פצועה בגלל המגדר, הגוף או המיניות שלי. לכן, הפעלה של עוררות מינית מעוררת בושה מינית ולכן האדם נזכר שהוא "רע" בגלל שהוא מרגיש מיני, או בגלל שיש לו איבר מין או בגלל שהוא זכר או נקבה.
התיאור הבא מפגישת טיפול מוקלטת עם מצב אגו כפייתי מיני (שנדונה בסעיף הקודם של מאמר זה), הנגיש בהיפנוזה, מתאר בבירור כיצד הזנחה הורית יכולה להשפיע על מפת האהבה המתפתחת של ילד בן שבע. פרט זה הוצג בטיפול כמבוגר עם התנהגות מינית מחייבת עם זונה. תחת היפנוזה, הלקוח סרק לאיתור "כל אירוע שיכול לעזור לך להבין את הגירוי שלך לכאב שנגרם לך". הוא זכר את אמו עוזבת לעתים קרובות לתקופות ממושכות והרומנים המרובים שלה. להלן החשיבה "המעוותת המובלעת" שלו על מיניות:
"סקס זה מלוכלך. זה מרגיש טוב אבל אני לא רוצה שום חלק מזה. זה רק ממרר את החיים. הפין שלך ייפול אם תקיים יחסי מין לעתים קרובות מדי. כל מה שזה טוב בשביל זה הוא לגרום לצרות. אתה לא יכול להרגיש סקס, אתה יכול רק להרגיש פגיעה. אחרי הכל, אמא שלי משתמשת בזה כדי לזיין את אבא שלי ובילי. בשביל זה הגברים טובים, בכדי שאמא תוכל לזיין אותם. ובכן, שילכו להזדיין כולם, אני לא רוצה סקס. זה רע וטוב לחינם. זה רק גורם לי להרגיש רע. זו הסיבה שאמא אף פעם לא בבית, היא בחוץ מזיינת ופוגעת בגברים. מעניין אם יש לה ילדים אחרים. אני שונא סקס. אם אחתוך את הזין שלי, אמא תאהב אותי יותר. היא שונאת בנים היא רק רוצה את הזין שלהם. היא שומרת אותם על מדף הגביעים שלה. בילי ואבא הם טיפשים. הם חושבים שהיא רוצה את הזין החסר תועלת המטופש שלהם. ובכן, כולם יודעים שהם מכוערים וצריך לחתוך אותם. הייתי חותך את שלך אם אמא הייתה מבקשת ממני. אחרי הכל, בשביל מה זה טוב? זה פשוט מכניס אותך לצרות. בגלל זה אמא אהבה יותר את אחותי ג'ולי. אין לה זין. בנות תמיד מחליטות, אתה לא יכול להכניס את הזין המטומטם שלך לתוכם אלא אם כן יאפשרו לך. והם מאפשרים לך רק אם אתה מתחנן ומתחנן. ואתה טוב בזה כי אתה יכול לרצות את אמא רק אם תיתן לה את הזין שלך. היא עושה אותך כזה טיפש. סקס הוא הצעצוע שלה כדי לשעבד אותי. היא משתמשת בזה כדי לשלוט בבילי ובאבא שלי. והם שונאים אותה, אבל בגלל מין, הם קשורים אליה. איזה חלשים הם. אם הם היו מפסיקים לרצות לקיים יחסי מין, אז היא לא הייתה יכולה לשלוט בהם. הם כמו רובוטים, היא לוחצת על הכפתורים שלהם עם סקס.
הם אידיוטים ומגיע להם מה שהם מקבלים. היא לא עושה דבר והם עוקבים אחר ריח המין שלה כי אין להם מוח. אני אוהב לאונן עם בילי. הזרע הולך כמו שצריך לאיפה ששייך - בשירותים. אני תמיד רוצה שבילי יאונן לי, הוא באמת עושה את זה טוב. תראה, סקס זה מלוכלך, אבל אנחנו צריכים את זה לשרוד. היא גרמה לנו להתחנן לתשומת לבה ואז היא פשוט חתכה לנו את הזין. זה כל מה שאנחנו בשביל נשים רק עניין של מין בשבילה לייסר. מגיע לנו את הייסורים, מגיע לנו את הצחוק."
מפת האהבה של הלקוח הכוללת תשוקה מינית ועוררות לזונות שמתעללות בו מילולית ופיזית נראה כי נובעת ישירות מחוויות הילדות של (1) הזנחה קיצונית מצד שני ההורים, (2) האם נוטשת את הילדים לעיתים קרובות ומקיימת רומנים מיניים תכופים, ו-(3) בלבול לגבי אהובה, בילי, שעבר לגור בבית בזמן שהאב גר שם. הוא נזקק לאמו שהיא תפסה כנפלאה והיא פגעה בו, בעוד שאביו נראה מעורר רחמים ומזניח, מה שהוביל להתכחשות להיבטים של גבריות ובסופו של דבר להתלבש כילד.
מדוגמה זו, ברור יותר כי מעורב באופן אינטגרלי במפת האהבה הוא הזהות המגדרית של האדם ותחושת העצמי כגברי, נשי או ביניים. מודלים אופטימליים של הורים ואחרים מאפשרים לזהות המגדרית של אדם להתגלגל בתוך תסריטים תרבותיים מבוססים. חזרות באיברי המין, כולל גירוי עצמי, פנטזיה ומשחק מיני, כפי שמציעה דוגמה זו, מאפשרות לאדם לשלב את המיניות המתגלגלת שלו ואישיותו המתפתחת.