רוצה להגיד שהיום נגמר, אבל כבר התחיל לו אחד חדש.
יש לי כ"כ הרבה מה להגיד, אבל אין לי כוחות.
יושבת ונשענת על ראש המיטה, כל היום מחליפה בין מיטה-ספה-שולחן.
מנסה להוכיח את עצמי, אומרת שזה לא יקרה שוב והנה זה קורה.
רעבה,
צמאה,
מותשת.
הנה אתה נכנס לחדר אחרי יום ארוך משלך,
בניגוד אליי, באנרגיות מחשמלות.
ישר מהעבודה הלכת לראות באיזה פאב משחק עם חברים,
שתיתם מלא, השתחררת ורצית עוד...
ראיתי בעיניים שלך את הרעב.
מסתכל לכיווני ומתחיל לנוע על המיטה.
לא ידעתי מי אתה רוצה שיוביל את מי הפעם,
נשען על ברכיי ומתחיל לפתוח את רגליי, מניע אותם בפתיחה, סגירה..
במבט שובב של מה יש לנו כאן.
סליזיות כזאת, לפעמים סולחת לך על זה.
אני מסתכלת עלייך בחצי חיוך.
אתה משתהה לרגע והפנים שלך משתנות.
מסיט בעדינות את השיער שנופל על פניי,
לוקח אותו אחורה מאחורי האוזן.
מתקרב ונותן לי נשיקה קטנה על האף.
מה קורה (שמי + י'- אחד הכינויים שלי)?
ודמעה זולגת לה במורד הלחי..
אתה רגוע, מתרכך. כבר לא בעמדת הסתערות.
מצמיד אותי בעדינות אלייך ומחבק.
ממשיכה לשחרר את הדמעות..
יודעת שאיתך אני בטוחה באמת.