הָאִשָּׁה הִיא לְלֹא סָפֵק אַחַת הַתּוֹפָעוֹת הַמֻּפְלָאוֹת בְּיוֹתֵר בַּטֶּבַע. הִיא הַבְּרִיאָה, הַשְּׁכִינָה, הַכּוֹחַ הַמֵּנִיעַ מֵאֲחוֹרֵי כָּל מָה שֶׁמַּתְחִיל וּמִסְתַּיֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. מֵאָז שֶׁאֲנִי יֶלֶד, אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי בִּתְנוּעָה מַתְמֶדֶת מוּל הָאֵנֶרְגִּיָּה הַנָּשִׁית, כְּמוֹ גַּל שֶׁמְּחַפֵּשׂ אֶת הַחוֹף שֶׁלּוֹ. יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בָּאִשָּׁה שֶׁמְּרַתֵּק אוֹתִי, מוֹשֵׁךְ אוֹתִי בְּעָצְמָה שֶׁאֵין לָהּ תַּחְלִיף.
אֲנִי אוֹהֵב נָשִׁים מֵעֹמֶק הַנְּשָׁמָה. הֵן מְגַלְּמוֹת בְּתוֹכָן אֶת כָּל מָה שֶׁיָּפֶה בָּעוֹלָם - רֹךְ וְחֹזֶק, חָכְמָה וּתְמִימוּת, תְּשׁוּקָה וְרֹגַע. הָאִשָּׁה הִיא יְצִירָה מֻרְכֶּבֶת וּמֻפְלָאָה, שֶׁמַּזְמִינָה אוֹתָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן, לְהַקְשִׁיב, לִלְמֹד וּלְהָבִין. הִיא לֹא רַק מַעֲנִיקָה חַיִּים, אֶלָּא גַּם מְעַצֶּבֶת אוֹתָם, מְכַוֶּנֶת אוֹתָם וּמַעֲשִׁירָה אוֹתָם.
בְּתַהֲלִיךְ הַשְּׁלִיטָה, אֲנִי רוֹאֶה מָקוֹם לְתִקּוּן וּלְרִפּוּי. זֶהוּ תַּהֲלִיךְ שֶׁבּוֹ אֲנִי מְפָרֵק וּמַרְכִּיב מֵחָדָשׁ, לוֹמֵד לְהַכִּיר אֶת עַצְמִי דֶּרֶךְ הַמִּפְגָּשׁ עִם הָאֵנֶרְגִּיָּה הַנָּשִׁית. זֶהוּ מַסָּע שֶׁל גִּלּוּי עַצְמִי, שֶׁבּוֹ אֲנִי מִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים וְהַחֻלְשׁוֹת שֶׁלִּי, וּמוֹצֵא בָּהֶם אֶת הַכּוֹחַ וְאֶת הָאֹמֶץ לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה.
וּכְשֶׁאֲנִי מִתְמַסֵּר לְאֵנֶרְגִּיָּה הַזּוֹ, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי מְזַיֵּן כְּמוֹ אֵל. לֹא בַּמּוּבָן הַפִיזִי בִּלְבַד, אֶלָּא בַּמּוּבָן הָרוּחָנִי, הֶעָמֹק. זֶהוּ חִבּוּר אִינְטִימִי, שֶׁבּוֹ אֲנִי מִתְמַזֵּג עִם הָאִשָּׁה, עִם הַשְּׁכִינָה, עִם הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. זֶהוּ רֶגַע שֶׁל חֶסֶד, שֶׁבּוֹ הַכֹּל מִתְאַחֵד לִכְדֵי שְׁלֵמוּת אַחַת.
הָאִשָּׁה הִיא תַּמְצִית הַחַיִּים, וְהַחַיִּים הֵם תַּמְצִית הָאִשָּׁה. בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ לְהַעֲרִיךְ, לֶאֱהֹב וּלְהִתְפַּעֵל מֵהַכּוֹחַ הַנָּשִׁי, כִּי הַכֹּל מַתְחִיל בָּאִשָּׁה, וְהַכֹּל נִגְמָר בָּהּ.
