סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה אנחנו פה?

מחשבות על תודעה. אהבה. שליטה והקלות הבלתי נסבלת של הקיום
לפני שבוע. 6 בספטמבר 2024 בשעה 20:34

הַפָּרָדוֹקְס הַמַּפְתִּיעַ שֶׁל הַשִּׁעֲמוּם

הַשִּׁעֲמוּם, אוֹתָהּ תְּחוּשָׁה מְעִיקָה שֶׁל חֹסֶר עִנְיָן וְרֵיקָנוּת, מִתְגַּלֶּה כְּאֶחָד הַכּוֹחוֹת הַמְּנִיעִים הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת. בְּנִגּוּד לַדֵּעָה הָרוֹוַחַת, הַשִּׁעֲמוּם אֵינוֹ רַק מַצָּב שְׁלִילִי שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ, אֶלָּא זָרָז רַב עָצְמָה לַיְּצִירָתִיּוּת, חַדְשָׁנוּת וְהִתְפַּתְּחוּת אִישִׁית וְחֶבְרָתִית.

הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה שֶׁל הַשִּׁעֲמוּם: מֵעֵבֶר לִפְנֵי הַשֶּׁטַח

הַמֹּחַ הַמְּשֻׁעֲמָם: מַעְבָּדָה שֶׁל רַעֲיוֹנוֹת

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְשֻׁעֲמָמִים, הַמּוֹחַ שֶׁלָּנוּ נִכְנָס לְמַצָּב שֶׁל חִפּוּשׂ גֵּרוּיִים. זֶהוּ מַנְגָּנוֹן הִשָּׂרְדוּתִי עַתִּיק שֶׁדּוֹחֵף אוֹתָנוּ לְחַפֵּשׂ אֶתְגָּרִים חֲדָשִׁים וּלְהִתְפַּתֵּחַ. בְּמַצָּב זֶה, הַמּוֹחַ מַתְחִיל לְיַצֵּר קְשָׁרִים חֲדָשִׁים בֵּין רַעֲיוֹנוֹת, מָה שֶׁמּוֹבִיל לַיְּצִירָתִיּוּת מֻגְבֶּרֶת וּפִתְרוֹן בְּעָיוֹת יְצִירָתִי.

שִׁעֲמוּם כְּמַרְאֵה: הִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימָה

הַשִּׁעֲמוּם מְאַלֵּץ אוֹתָנוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם עַצְמֵנוּ, עִם מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְרִגְשׁוֹתֵינוּ. זוֹהִי הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּלְהִתְפַּתְּחוּת אִישִׁית. בִּרְגָעִים אֵלֶּה שֶׁל "רֵיקָנוּת", אָנוּ עֲשׂוּיִים לְגַלּוֹת תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת עַל עַצְמֵנוּ וְעַל הָעוֹלָם סְבִיבֵנוּ.

הַפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁל הַשִּׁעֲמוּם: מַבָּט מַעֲמִיק

אֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִיזְם וְשִׁעֲמוּם: הַחִפּוּשׂ אַחַר מַשְׁמָעוּת

הַפִילוֹסוֹפִים הָאֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיסְטִים רָאוּ בַּשִּׁעֲמוּם בִּטּוּי לְחִפּוּשׂ הָאֱנוֹשִׁי אַחַר מַשְׁמָעוּת. זָ'אן-פּוֹל סַרְטֵר טָעַן כִּי הַשִּׁעֲמוּם חוֹשֵׂף אֶת הָרֵיקָנוּת הַבְּסִיסִית שֶׁל הַקִּיּוּם, וּמְדַרְבֵּן אוֹתָנוּ לִיצֹר מַשְׁמָעוּת בְּעוֹלָם חֲסַר מַשְׁמָעוּת אִינְהֵרֶנְטִית.

שִׁעֲמוּם כְּמֶרֶד: הִתְנַגְּדוּת לַשִּׁגְרָה

הַפִילוֹסוֹף בֶּרְטְרַנְד רָאסֶל רָאָה בַּשִּׁעֲמוּם כּוֹחַ מַהְפְּכָנִי. הוּא טָעַן כִּי הַשִּׁעֲמוּם מְעוֹדֵד אוֹתָנוּ לְעַרְעֵר עַל הַמֻּסְכָּמוֹת וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת לִחְיוֹת וְלַחֲשֹׁב. זוֹהִי הִתְנַגְּדוּת שְׁקֵטָה לַשִּׁגְרָה וְלַסְּטָטוּס קַוּוֹ.

הַשִּׁעֲמוּם בָּעִדָּן הַמּוֹדֶרְנִי: אֶתְגָּר וְהִזְדַּמְּנוּת

בְּעוֹלָם שֶׁל גֵּרוּיִים אֵינְסוֹפִיִּים וְטֶכְנוֹלוֹגְיָה מִתְקַדֶּמֶת, הַשִּׁעֲמוּם הָפַךְ לְמִצְרָךְ נָדִיר. אַךְ דַּוְקָא בְּעִדָּן זֶה, חֲשִׁיבוּתוֹ גְּדוֹלָה מִתָּמִיד. הַיְּכֹלֶת לְהִתְמוֹדֵד עִם שִׁעֲמוּם וּלְנַצֵּל אוֹתוֹ כְּמָנוֹף לַיְּצִירָתִיּוּת וְלִצְמִיחָה אִישִׁית הוֹפֶכֶת לִמְיֻמָּנוּת קְרִיטִית.

סִכּוּם: לְחַבֵּק אֶת הַשִּׁעֲמוּם

הַשִּׁעֲמוּם, אִם כֵּן, אֵינוֹ רַק תְּחוּשָׁה מַטְרִידָה, אֶלָּא מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ. הוּא מְאַפְשֵׁר לָנוּ לָצֵאת מֵהַשִּׁגְרָה, לַחֲשֹׁב מִחוּץ לַקֻּפְסָה, וּלְגַלּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ מֵחָדָשׁ. אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהַפְסִיק לִבְרֹחַ מֵהַשִּׁעֲמוּם וּלְהַתְחִיל לְחַבֵּק אוֹתוֹ כְּמָקוֹר שֶׁל הַשְׁרָאָה, יְצִירָתִיּוּת וּצְמִיחָה.

בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּל זָמִין בְּמֶרְחַק נְגִיעָה, אוּלַי הַדָּבָר הַמַּהְפְּכָנִי בְּיוֹתֵר שֶׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת הוּא פָּשׁוּט... לְהִשְׁתַּעֲמֵם.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י