איכשהו.
איכשהו עברה שנה. עברה שנה שלמה מאז הצטרפתי לראשונה לאתר.
שנה בה חוויתי ועדיין חווה התלבטויות והתחבטויות עמוקות, בניסיון להבין מי אני, מאיפה באתי ולאן אני הולכת.
שנה בה הבנתי ששליטה היא חלק ממני הרבה יותר ממה שהייתי רוצה להודות.
שנה של קשר ראשון מהמם.
שנה שאני לא יכולה לשתף אף אדם קרוב בסיפור שלי ומה עובר עליי, כי מי יבין.
שנה של שיחות עם אנשים בלתי ושיחות מרתקות עם אנשים יפים.
חלק מכם חסומים אצלי וחלק מכם אני מחשיבה חברים, לפחות וירטואלית.
חלקכם מלווים אותי פה ממש מההתחלה, וחלק הכרתי רק לאחרונה.
גדלתי. התבגרתי.
תודה שנתתם לי מקום להיות אני. תודה על הקשבה, הכלה, צחוק ומילים טובות.
תודה למי שהיה חבר, גם אם לזמן קצר ותודה לכל הטיפשים הדוחים שעזרו לי לגדול.
בדיוק היום עברה שנה.
בדיוק היום נגמר המנוי.
הגיע הזמן להפסקה. הגיע הזמן לנוח מהכל. לחשב מסלול מחדש.
נתראה בגלגול הבא.
(עכשיו מוזמנים לזרוק הימור כמה זמן אצליח להחזיק בלי הכלוב - יום, שבוע, חודש, שנה, נצח? אני חושבת שגג כמה שעות. ניפגש 😘)