סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ריפוי בכתיבה. מחשבות ליקום.

לפני חודשיים. 12 בספטמבר 2024 בשעה 7:53

אתמול בצורה מאוד ספונטנית גררתי אותך לשיעור שיבארי. 

הדרכה, בטיחות, הקשר הראשון. 

ואז השיעור. הראו לנו איך לבצע קשר (ששמו אני לא זוכרת כמובן) עם החלפת כיוונים. המדריכה הדגימה על מישהי מהסטודיו.

וברגע אחד כשהפסיקו הדיברים וההסברים והמדריכה החלה לסדר את החבלים, ללפף אותם על הנקשרת, עצרתי נשימה. 

כאילו כל העולם הפסיק והיה רק אותי ואותן, ואני, שאפילו מפחדת לנשום חזק מדי, רואה וסופגת את החבלים על העור הלבן, הסדר והיופי הפשוט שלהם, מתוחים ישרים ויפים, שקיבעו את הנקשרת בתנוחה אחת, והחוסר התנגדות מהנקשרת - היא שפשוט נתנה לקושרת לעשות את מה שקושרת רצתה. סמכה עליה. התמסרה לתהליך.

כשנתנו לנו להתנסות בעצמני, והתחלתי לקשור לך את הרגליים, ממש ממש התלהבתי. הייתי מרוכזת מאוד בליישר, למתוח, הכיוונים, העידוק...

כשסיימתי, הסתכלתי על היצירה שלי והלב שלי הפסיד פעימה. 

כי זה היה מושלם. 

עקום בצורה נוראית, לא סימטרי, המתח של החבלים לא היה אחיד, התחלתי גבוהה מדי על הרגל ועוד ועוד. 

אבל פאק, 

פעם ראשונה שלי שאני נוגעת בחבל. נהנתי מכל שלב, מכל רגע, ובמיוחד ממך. 

ואז התחיל סשן. 

הקושרת קשרה את הנקשרת לחלוטין, כמעט את כולה לאט לאט, תוך כדי שהיא מסבירה מה היא עושה ובשביל מה היא עושה את מה שהיא עושה. 

בשלב מסויים היא תחילה לקשור לה את החזה ואת בית החזה בשביל להגביל את הנקשרת בנשימה. 

ואז הנקשרת הוציאה סוג של חצי גניחה. 

אלוהים.

היא היתה סקסית כל כך. 

קשורה עם הידיים למעלה, רגליים מפוסקות, ראש למטה, פנים מוסתרות מאחורי השיער. חסרת אונים, ללא יכולת לזוז או לקום או אפילו להסתכל ישר. 

ללא יכולת לקחת נשימה עמוקה. 

החזה הקשור שלה ניסה לעלות ולרדת עם כל נשימה, אבל בגלל החבלים לא הצליח וזה היה מראה מיוחד מאוד. מרגש, מגרה, שונה מאוד בשבילי. 

וההנחות שלה. 

הנחה של כאב. חוסר אויר. הנאה. 

רק אחרי שראיתי את כל התהליך, ראיתי את הנקשרת, הרגשתי אותה - הבנתי, למה הנושא עיניין אותי כל כך. 

וגם הבנתי שרק אנשים עם נסיון אפילו חד פעמי יכולים לראות את היופי האמיתי בתמונות.

כי רק אחרי שאתה סופג את החוויה בעצמך (ולא משנה מאיזה צד אתה), אתה מצליח להבין ולהעריך את האסתטיקה של התוצאה הסופית.

(דעתי האישית בלבד). 

אני רוצה עוד. 

אני רוצה לקשור אותך, כמו שאתמול קשרו אותה.

אני רוצה לראות אותך ככה חסר אונים מולי. 

זוכר שלחשתי לך אתמול, "חבל שמחר חמישי וצריך ללכת לעבודה"? רציתי לישון את המינימום שעות שצריך ומיד להתחיל בתרגול הקשרים שלמדתי. על עצמי, עליך, בשלב הזה זה לא משנה לי. 

רוצה לדעת לעשות קשירות יפות כדי לקשט אותך בהן. 

לעטוף את כולך. 

להרגיש את ההתמסרות שלך אליי.

ואחרי זה לפרום את כל הקשרים ולראות את הסימנים על העור שלך. 

ללטף אותך ולחבק אותך לאחר מכן. לעשות מסג' בחלקים הרדומים. 

חבל שהיום יום חמישי.

Daniel-Rope - אני מניח שמדובר על לייסינג.
ברוכה הבאה חעולם הממכר הזה.
לפני חודשיים
Taraxacum officinale​(מתחלפת) - אכן. לא הייתי בטוחה ששמעתי נכון אתמול וגיגול מהיר לא עזר לי. תודה :)
לפני חודשיים
Daniel-Rope - בכיף
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י