אחת לשבועיים יש לנו זמן שאנחנו לבד בבית.
הילדים אצל האקסים, הטלפונים על שקט, דלת הכניסה נעולה עם מפתח בפנים והבית דלנו הופך לבית זונות.
כי הקצת זמן הזה הוא שלנו, רק שלנו.
אתמול עלתה בי תהייה, מה הסיכויי המתמטי לזוגיות שלנו?
אתה נשלט עם נטיות סאדיסטיות.
אני שולטת עם נטיות מזוכיסטיות.
כמה כאלה יש בעולם? מה הסיכוי ששנים כאלה יכירו ומה הסיכוי שגם שאר התכונות יתאימו? מה הסיכוי שיצא מזה משהו שעוד רגע בן שנתיים?
אני אבדוק. מחר. אפתח איזה AI ואחשב.
הסקס שלנו משתפר כל פעם. כל פעם שאנחנו שוכבים אנחנו מרגישים ששוב הצלחנו לעשות משהו חדש, שוב איכשהו הצלחנו לשבור את הגבול שחשבנו שהוצב בפעם קודמת.
אתמול בראשונה לחיי כמעט השתמשתי במילת בטחון שלנו. שניה לפני שבאתי ללחוש אותה, פתאום עצרת והתחלת להרגיע אותי, כאילו הרגשת שהגעת לסף שלי. הייתי כבר עם דמעות בעיניים. אתה מעליי, בתוכי, זז לאט, לוחש לי "ששששש. הכל בסדר עכשיו. את בסדר".
מלטף אותי בשיער.
"ששששש הכל בסדר, הכל בסדר"
אני מנסה להסדיר נשימה. נצמדת אליך יותר, מושכת לחיבוק חזק יותר.
"שששש. תנוחי בנתיים. תכף זה יתחיל שוב. ששש."
מה?
שוב?
ואז אתה מסתכל לי בתוך הנשמה, שם את הרגל שלי על הכתף שלך, נשכב עליי עם כל המשקל שלך, תופס עם שתי הידיים את התחת שלי, מרים אותו ומפסק, ומתחיל לזיין אותי כל כך חזק, הצעקה שלי נתקעת בגרון ולא יוצאת ממנו לעולם.
רק ניצוצות בעיניים.
עם כל חדירה, עם כל תנועה שלך אני מקבלת גל חדש של תחושות - כאב והנאה, חנק וחוסר אויר, רצון שתפסיק ושלא תפסיק לעולם.
אני שוכבת מפוסקת ופתוחה מתחתך, עם ידיים מעל ראשי, מחזיקה בראש מיטה בשביל לתת קונטרה, כי אני משוגעת הרי, כמה שכואב לי שאתה כל כך עמוק בתוכי, אני עדיין רוצה אותך עמוק יותר.
ואז אתה עוצר, בוחן אותי, ממש מסתכל עליי, מן חצי רגע של התלבטות שאני מצליחה לקלוט, ואז אתה סוטר לי בצד החיצוני של הירך.
חזק.
כואב.
מאוד כואב.
שוב ושוב ושוב.
סוטר ומזיין. חזק. שוב סטירה אחת, שתיים, שלוש, לא מצליחה לספור אפילו - וזיון, חזק, ללא רחמים.
נכנס לתוכי עם כל הגודל והעובי שלך, עד הסוף, עד שאני מרגישה אותך בגרון שלי, עד שאני מאבדת את עצמי בתוך העונג הזה.
בדיעבד אני תוהה לעצמי, איך הגעתי למצב הזה? הרי התחלנו מזה שאני חונקת אותך בתוך הכוס שלי תוך כדי שאתה מלקק ומוצץ, ואין לך אויר כי אני לא משחררת. למה אתה צריך אויר? זה רק מפריע לך, אתה מוצץ הרבה יותר טוב כשאתה בלי אויר.
אני לא זוכרת את שאר הפרטים.
אני רק זוכרת שבסוף, אחרי ששנינו גמרנו והסדרנו נשימה, שכבנו במיטה ואתה התקרבלת בתוך הציצים שלי.
עוד מעט נקום, נעבור שוב לסלון ונמשיך לראות את הסדרה שלנו. אתה ערום, ולא יעבור הרבה זמן עד שאני שוב אתחיל לשלוח ידיים לכיונך, קודם סתם לגעת, אחרי זה ללטף, תוך כדי הצפיה בגיבורים הראשיים שוב מנסים להציל את עצמם, עד שלבסוף אני יורדת לך.
למי אכפת מג'ק וקייט, מלוק, בן ושאר המשוגעים כשיש לי זין כל כך יפה לרשותי, שלי אישי, מוכן לעמוד ברגע שרק ארצה? לא, לא בא לי סקס. עוד לא. רק בא לי שתהיה עם זיקפה. זיקפה שלי פרטית, עבורי ובשבילי. רוצה שתרצה אותי תמיד, כל הזמן.
ואתה רוצה אותי.
כל הזמן.
Lucky girl.
