ריפוי בכתיבה. מחשבות ליקום.

אני והבחור יושבים על הספה, מתלחששים לנו בשקט על הא.ת על דא ועל מין.  לבחור שלי מתחיל לעמוד.
"תאמין לי אני לא יודעת איך אתם מנהלים ארצות שלמות, משפט וחצי ואתם משותקים, אפילו לא יכולים ללכת", אני אומרת לו בחצי חיוך - חצי מבוכה.
"איך, איך... בצורה לא טובה" הוא עונה לי, תוך כדי אנחה.

תמונה ששלחתי לו כשהיה בסופר.
שלא יהיה לו משעמם חלילה בתור.
סה"כ ערב חג, בטוח עמוס.
דואגת לו.