מתחילה מחדש

שמחתי לראות את ההודעה ממך כי רציתי שתקרא לי ורציתי להתנסות וכן מאותו רגע התרגשתי וחיכיתי להגיע. בדרך למפגש פחדתי קצת לרשום שאני מאחרת כי ידעתי שאני אצטרך לשלם על זה ולא רציתי לאחר . קצת פחדתי מאיך אני אשלם על זה וזה גם קצת ריגש אותי. לא ידעתי כל כך איך להתנהג כשראיתי אותך לדוגמה מה להגיד .אהבתי את המיקום שבחרת כי הים תמיד נותן לי תחושה טובה ומרגיעה ולפעמים אני אוהבת סתם לשבת ליד הים. היה לי קצת פחות מוזר להגיד אדוני בחלק מהמשפטים ואהבתי להגיד את זה. כמו שאמרתי לך גם אחרי היום כשחשבתי על הכל נראה לי שלא ידעתי את זה אבל העולם הזה כן איך שהוא עניין אותי בעבר רק לא קראתי לזה בשם הזה ולא התנסיתי בצורה כזאת וגם בהשוואה להתנסויות האחרות הרגילות שכן היו לי עד היום , ההתנסות הזאת הרבה יותר מרגשת אותי ומעניינת אותי. אהבתי את כל הסיטואציה את מה שקשור לשליטה וגם לאופן שבו היה המגע . גם חלק מהדברים שהיו קשורים לכאב הם כאלה שאני חושבת שאני יכולה / רוצה להתרגל אליהם. הרגשתי נוח בלהיות על הברכיים והתחושה הייתה נעימה שאתה זה שמוביל , קובע ואני צריכה רק לציית ולעשות למרות שיש דברים שקצת יותר קשה לי לעשות. תוך כדי חשבתי גם על זה שאני שקטה אולי שקטה מדי אבל זאת נקודה שקצת קשה לי לשנות. כששאלת אותי אם אני חושבת לעצמי מה אני עושה פה , אז חשבתי בדיוק ההיפך שלא היה לי ברור עד כמה זה באמת נראה לי .כרגע אני חושבת שזה כן מתאים לי אבל אני גם יודעת שזאת הייתה רק התחלה ומעט דברים ויש עוד עולם עשיר מאחורי זה שלא ברור לי עדיין איך אני אגיב להכל . גם החלק במפגש שהיה קשור לקשירה משך אותי התחושה שליוותה את זה. גם בסיום המפגש הזה עצרתי לרגע את האוטו כי הרגשתי שאני צריכה אוויר לרגע ולחשוב לרגע על מה שקרה לפני שאני מגיעה הביתה. וכששלחת לי הודעה שאתה רוצה שאני אסע כדי לוודא שיצאתי בשלום זה עוד יותר חיזק את מה שהרגשתי לגבי הכל ולגביך כאדוני
ומיותר להגיד .... חיכיתי להנחיות הבאות