מתחילה מחדש

היה קצת קשה להיחשף להיפתח לתאר את מה שאני מרגישה אבל הרגשתי נכון לעשות זאת
ורוצה לרשום את הדברים כפי שנכתבו עבורך מיד אחרי המפגש :

כשראיתי אותך מצד אחד שמחתי כי זה כבר לא וירטואלי ויש יותר ביטחון בזה מאשר לדבר עם
מישהו בלי לראות אותו או את התגובות ושפת הגוף . מצד שני קצת חששתי כי המשמעות היא שזה הופך למציאות ולא כל כך יודעת מה יקרה מפה אבל בו זמנית גם התרגשתי מזה.
כששוחחנו היה לי קצת מוזר חלק מהדברים כמו לקרוא לך אדוני , הטון דיבור וכל ההתנהלות אבל לא יודעת איך להסביר את זה ביחד עם כל החששות הרגשתי איתך ביטחון מסוים .
במהלך המפגש לא הבנתי בהתחלה למה אתה מבקש את היד ואח"כ כשלחצת אותה האינסטינקט הראשוני היה להזיז וכשאמרת לי שלא אז פשוט עשיתי את זה בלי לחשוב יותר מדי למרות שכאב .
כנראה שיש דברים שאני עדיין לא יודעת על עצמי והכוונה יותר לגבולות שלי אבל אני מרגישה שאני נמצאת במקום עם עצמי שאני רוצה לנסות את הגבולות האלה להבין מהם ולמתוח אותם קצת .גם כשהתכופפתי להרים את המטבע ועמדת לידי הרגשתי נוח עם זה ולא הייתה לי בעיה לעשות את זה.
כשהלכת נשארתי לשבת עוד קצת ליד השולחן כי הייתי צריכה לקחת קצת אוויר מכל ההתרגשות והמבוכה והתחושות לפני שחוזרת הביתה וחשבתי לעצמי שאני רוצה להמשיך ומקווה שגם אתה.