לפני 11 יום. יום חמישי, 14 במאי 2026 בשעה 19:33
לאורך תקופה ארוכה הרגשתי כאילו זרקו לי פאזל של החיים על הרצפה
בלי התמונה שעל הקופסה.
כל חלק בפני עצמו היה מרגיש לי נכון.
הניסיון, הסקרנות, הדברים שאני טובה בהם, כל הכיוונים שעניינו אותי, הבנות חדשות והתפתחות…
אבל הכול היה מפוזר כזה, בלי להבין מה בכלל אני מנסה לבנות.
לא התנגדתי, המשכתי כל יום לנסות לחבר את הפאזל, וגם להמשיך לבחון את התמונה הגדולה.
והיום פתאום היה רגע קטן של קלריטי.
לא משהו גדול, תרגעו 😅
אבל לרגע כמה חלקים התחילו להתחבר, ופעלתי באינסטינקט אבל מחושב :)
וזה כבר נתן תחושה של כיוון.
של משהו שנבנה לאט,
איפשהו בין מי שאני לבין מי שאני עוד נהיית.
ונשימה.