לפני 4 ימים. יום שישי, 22 במאי 2026 בשעה 8:21
יש משהו כמעט אירוני עבורי בשבועות השנה.
הכול כל כך קליל ויפה מבחוץ...
לבן, פרחים, שולחנות חג, בריכות, תמונות משפחתיות ושדות פתוחים.
חג שמרגיש כמו קיץ, כמו ילדות, כמו בית.
ודווקא בתוך כל הקלילות הזאת, הרגשתי כבדות.
תחושת בדידות מהמצב בבית, פגשה אותי חזק יותר מהרגיל, והיה לי צורך פשוט להתכנס פנימה.
אז נסעתי להורים במושב.
קצת בריכה, קצת עזרה, קצת לברוח מהרעש של החיים.
אבל נראה לי שבעיקר רציתי לחזור רגע בזמן, לחדר שבו גדלתי.
יש משהו מוזר בלחזור כאישה לחדר שהכיל פעם ילדה.
הילדה ההיא שחשבה שמבוגרים כבר יודעים להתמודד עם הכול.
והאישה של היום שפשוט חיפשה מקום בטוח לנוח בו רגע.
אולי זאת לא חזרה אחורה, אלא פשוט מקום שמזכיר לי מי הייתי לפני הכול❤️
לילדה שבי, האותנטיות שתמיד הייתה בי,
ולאש שלא באמת כבתה אף פעם ☀️
חג שמח;)