נגיעות של אונס

עוד לא מצאתי קול

כשאני יוצאת החוצה
כשאני נחשפת אל מול הקור
לאט לאט אני מבינה שאין דבר כזה
בטוח, אין מקום בטוח.
אני ממהרת בלילה
הולכת מסתכלת הצידה אחורה
שאף אחד לא מתקרב
אין גבר מבין צללים

אבל זה לא קרה בצללים
זה לא קרה בחוץ
זה קרה בבית שלי
בחדר שלי
והאור דלק.

אני זוכרת את האור שסינוור אותי כשהוא השכיב אותי על הגב על המיטה.
את העיניים קרועות לרווחה ונעצמות בחוזקה
את הצללים חולפים עליי
כשהוא גהר ונד

צללית וסינוור צללית וסינוור.
את המגע
את תנוחת הגוף
את העירבוב של הבגדים סביבי
את המהירות את האילמות
את הלא.
אני זוכרת

כשגבר אחר נוגע בי
אני נרתעת
גם כשאני רוצה
גם כשאני חרמנית
אני מפחדת לאבד שליטה
אני מפחדת שהוא יאבד שליטה
שהלא שלי לא יספיק
כי הוא לא מספיק.
אני זוכרת.