סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות של אונס

הטיפטופים המוגלתיים מתוך שלפוחית האונס שלי
לפני 18 שנים. 28 בפברואר 2006 בשעה 15:24

אני שורטת
אני נושכת
אני הכי פוצעת בעולם עכשיו
אז למה כולם רוצים לחבק?
באים ומחבקים
מחניקים אותי עם החיבוקים
אני יודעת הייתי בצד השני
רואה אותי דרך המראה ההפוכה שם בפינת
רחובות אני ומי שהייתי.
והשלט כמו שבשבה מסתובב לא יודע מי הייתי ולאן אני
ילדות ונדנד

כמו גור עם ציפורניים רכות שיניי חלב וכלבת
בגשם
לא תרים ותחבק?

בלי חימום לשבת בביסוס השלולית
עד שהשרצים יוציאו זנב וראש ונשחק.

ילדה מלוכלכת
לא תחבק?

לפעמים חיבוקים זו מעמסה
זה לקחת נחמה וחום ורצון טוב
כשאין לך מה לעשות איתו
אין מקום להניח אותו
ואתה סוחב אותו ביחד עם הרצון
כן הרצון לפצוע
לכרסם את העור המת סביב הציפורניים
ולסחוט לימון רייחני על האש.
להבות האתר.

פינצטה וא-קיפוד
פלייר ותותבות
מחט וחיבורים
כחול כהה צמיגי
נוזל מהחורים המתוקנים
צבע טרי.
לא לגעת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י