לפני 18 שנים. 2 במרץ 2006 בשעה 17:53
מערבולות מהירות
וטיפות של צבע שמטפטף
נזלג פנימה ונעלם במהירות
רעש מכונות
ועשן סמיך
וכל מה שנותר להריח
הוא מהירות בילתי מתפשרת
ומעלימה.
כואב לי.
נגיעות של אונס
הטיפטופים המוגלתיים מתוך שלפוחית האונס שלי
מUחדת
-
נגעת בצמרות העצים
בלילות של ירח מלא
רוקד
מכושף
עם טווס דמיוני,
נוטש את הגוף לדקה.
וחוזר.
שכבת שיכור בצד הדרך
כלבך מלקק את פניך,
עננים
ציפורים
התקרבו ודיברו אליך.
ועכשיו אתה כאן
במכונית משומשת,
עם תיבת הילוכים
תקועה ברוורס.
מבקש
אם אפשר,
להיות רק עוד פעם
ברגע של חסד
קשוב אל הלב.
כשעיניך פקוחות,
אוזנייך קרויות
ורגליך יודעות מעצמן
לאן הן הולכות.
("נגעת בצמרות העצים", אהוד בנאי)
בלילות של ירח מלא
רוקד
מכושף
עם טווס דמיוני,
נוטש את הגוף לדקה.
וחוזר.
שכבת שיכור בצד הדרך
כלבך מלקק את פניך,
עננים
ציפורים
התקרבו ודיברו אליך.
ועכשיו אתה כאן
במכונית משומשת,
עם תיבת הילוכים
תקועה ברוורס.
מבקש
אם אפשר,
להיות רק עוד פעם
ברגע של חסד
קשוב אל הלב.
כשעיניך פקוחות,
אוזנייך קרויות
ורגליך יודעות מעצמן
לאן הן הולכות.
("נגעת בצמרות העצים", אהוד בנאי)
לפני 18 שנים