לפני 18 שנים. 7 במאי 2006 בשעה 20:21
אם זה היה בבית
הייתי יכולה לקום בשקט
ללוות לדלת אל השער לנעול אחרי
ולהתקפל פנימה בטינופת שנותרה.
עוד מעט אני אכחיש הכל.
אבל בדקות הקרובות אני עוד מסוגלת להתבונן בעצמי
ולראות את הדם. רגע לפני המהלות במי האמבט.
אני עוד מסוגלת להישיר מבט ולהודות שנפגעתי.
מחר, כבר לא.