זה מוזר כי יש בי המון געגוע אליו ויש בי כמיהה למישהו אחר.. אבל זה הכל מסובך מכל הכיוונים.
לפעמים אפילו אני כבר לא יודעת למי אני כותבת. מי הנמען של הכתבים שלי. מורכב ומבלבל.
אבל יש ברעב הזה גם שמחה. שהוא קיים.
--- אני מבינה
יכול להיות שאת רוצה משהו אחר?
ומתגעגעת אליו כי אין מישהו אחר להתגעגע אליו?
"יש בי המון געגוע וכמיהה למשהו אחר".
אני מניחה שכשיהיה משהו אחר הגעגוע אליו יפחת.
--- זה ברור
אבל לא בגלל זה אני מתגעגעת אליו
יש בי געגוע אליו שעומד בפני עצמו
ועדיין מתקיימת בי כמיהה לאחר
איכשהו אצלי בפנים זה נשמע הגיוני יותר
--- אני חשובת
שעצם זה שהכמיהה קיימת אצלך
משהו שם לא שלם..איתו
זה לא שלם
--- ואת יודעת את זה
כי הוא נשוי... כי אני רוצה משהו נוסף
משהו שיש לו את כל הפוטנציאל להיות שם
אבל לא את האפשרות
--- ומגיע לך גם.
בגלל זה הקושי
--- אני בתחושה הזו המון המון זמן
ואני חיה את הקושי הזה
ש..?
-- שאני רוצה הכול, אבל תמיד יש משהו שהורס את זה-
או שהוא נשוי
או שהוא לא מספיק חודר
ותמיד אלה שנוגעים ,נשואים.
מעורר תהיות לא?
--- מתסכל.
מאוד
ולפעמים אני תוהה
אם יש בי משהו שלא מוכן ליותר מזה
ולכן הנגיעה היא תמיד בגדר הבילתי אפשרי
---אולי זה עניין של בשלות
לי מן זמן בהתחלה לפחות, לא היה בי משהו שמוכן
ליותר
גם זה שיש בי כרגע רצון להיות איתו לא פנוי ובתהליכים.
לפעמים אני זועמת על כל התקיפה הזו
אני ממש יכולה להצביע על דברים ולקשר אותם לאיך שאני היום
ולפעמים יש בי המון הבנה אליה. לעצמי. ולפעמים אני מודה שפשוט אין קשר:)
--- כן, את זועמת.
קשה לא לקשר...
כלומר,
שיש משהו שמפריע לך בך
נורא לגיטימי לקשר את זה
כלומר, לכאורה נורא לגיטימי
רק שזה לא תמיד נכון הקשר.
--- בדיוק
וכי יש בזה מן הבריחה הקלה
--- אבל בגלל שיש כאילו סיבה,
כן נו..
ואני לא בורחת בקלות
--- הבריחה הקלה.
משתדלת לפחות
--- זה משהו שלא הרבה מסוגלות לעשות
אפילו ברמת המודעות לזה.
זה נראה לי חיוני
בשבילי לפחות
לעשות את ההפרדה
--- זה חיוני מאוד
ולצמצם את הכוח שאני מעניקה לה
--- כן...
ולא לברוח לשם
אלא משם
אם אפשר
--- מדהים
?
--- את 😄
לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 14:33