סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות של אונס

הטיפטופים המוגלתיים מתוך שלפוחית האונס שלי
לפני 18 שנים. 28 במאי 2006 בשעה 11:30

כל פעם שאני מבינה שהקיץ הגיע על מנת להישאר.
אני מתרככת מבפנים קצת.
כל פעם שגלי החום מכים בי בין מיזוג אחד למשנהו.
הגוף זוכר מכות אחרות.
המעבר מנעימות קרירה של מקום אחד לחום של ארץ.
של הבית. מזכירה לי אותך.
מכות חום של מעבר ראשוני.
של הקבלה וקבלה

התחושה המעיקה הזו. החנק
תחושת פחד שמגיעה עם החום הראשוני
שמתקבל. שמתפנם בי.

זה קצת מזכיר לי אותך בא אליי.
את החום הבלתי מוכר
את החנק.
את הגוף שנמחץ.
סימנים כחולים שדהו.
וקליפות ארטיק שדוהות בשמש עד חוסר זכר.

הקיץ הזה אלבש לבן.
לבן דהוי שמש
של נקיון.

Yosefus​(שולט) - רק לבן. חולצה, מכנסיים או שימלה ואף חצאית ולא לשכוח כובע יען כי השמש שורפת.
יש הרבה גוונים ללבן, מבוהק ומסנוור עבור דרך צח , דרך שמנת וכלה בקרם.
יש לבן שקוף, לבן אטום, לבן בתול, לבן אירוטי.
לבן כמו לבנה.
בקיץ לובשים לבן
לפני 18 שנים
נגע. - הו... מלתחה שלמה ממש.
המון אופציות ונותר לי רק לבחור.
את הכובע אני יכולה להשאיר?
:)
לפני 18 שנים
Yosefus​(שולט) - כובע זה הכי סקסי. רק כובע.
לפני 18 שנים
נמש - ליבשי לבן בוהק של התחדשות ואהבה.
שימי פרח בשיערך וחייכי.
לפני 18 שנים
נגע. - :) כבר מחייכת אלייך
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י