לפני 18 שנים. 28 במאי 2006 בשעה 11:30
כל פעם שאני מבינה שהקיץ הגיע על מנת להישאר.
אני מתרככת מבפנים קצת.
כל פעם שגלי החום מכים בי בין מיזוג אחד למשנהו.
הגוף זוכר מכות אחרות.
המעבר מנעימות קרירה של מקום אחד לחום של ארץ.
של הבית. מזכירה לי אותך.
מכות חום של מעבר ראשוני.
של הקבלה וקבלה
התחושה המעיקה הזו. החנק
תחושת פחד שמגיעה עם החום הראשוני
שמתקבל. שמתפנם בי.
זה קצת מזכיר לי אותך בא אליי.
את החום הבלתי מוכר
את החנק.
את הגוף שנמחץ.
סימנים כחולים שדהו.
וקליפות ארטיק שדוהות בשמש עד חוסר זכר.
הקיץ הזה אלבש לבן.
לבן דהוי שמש
של נקיון.