נגיעות של אונס

ישנן אמיתות שאני מכירה בהן.
מנידה לקראתן שלום אילם
מקווה שימשיכו הלאה
שלא יעכבו אותי בשיחה מעמיקה.

יש אמיתות קטנות וגדולות שאני רוצה להעלם לידן.
להעלים. יש דברים שאני לא מוכנה ולא רוצה להעלות.
לשטוח לפני.

אני רוצה להכניס אצבעות כרותות של אמת
לכוסות מעוטרות ונוצצות בפריזמות
מלאות עד דוק ברימות
שלא ישאר
דבר.
.


אם הייתי הדרקון הלא נכון. הייתי מורידה ראש פגוע
מחליפה עין תורנית באחרת
ונשמרת.

אבל אין.
לא דרקון ולא נכון.

תשמרי על הראש. על הלב.
הנפש חסרת הגנות
על הגוף כבר לא נותר על מה לשמור.

גוויות כן משאירים
לרימות.

ועשיתי את זה..זמן.
שהגוף זה כל מה שנותר בשדה.
נפש כבר מזמן משחקת באיננה.

נהרות של נוזלי גוף בין אדום ללבן. גוונים.
טעמי לוואי שמחוררים דרכי גישה אל נפש מבוצרת בשיכחה.

אני כואבת לדעת להסתכל לאמת התמימה הזו בעיניים ולומר לה
שהפקרתי. שחתכתי. שהזדיינתי. שזיינתי. אנשים.
והכרתי אחרים בכלל.

הפרדה מוחלטת בין מין לרגש.
מין כעונש.
מין כסיפוק.
מין כי מין יכול להיות רק ככה.
בתקיפות. בנעיצות. בגוף מכה גוף.
באחיזה קשה שלוקחת.
ולקחתי.
מעצמי. ולי.

-

אין בזה אמת היום.
הביצורים התפוררו מבפנים.
מהדי תקיפה של נפש צורחת.

כבר מזמן הגוף קבס בשובע הזה.
כבר מזמן הנפש הורעבה לשילדה.

כבר זמן שנימים פועמים עצמם בשבילים נעים
נעימים ביניהם. מביאים מאזן. צבעים. כנפיים.
חיבוק מבפנים.

כבר זמן שיש אותי.

--

תמימה קטנה בואי פינה רכה על ערסל של נימים.
בשיבה טובה. בואי.