נגיעות של אונס

עדיין נושמת שטוח.
הכאב מכה בי מבפנים.
כשהאחיזה קצת מתרפה
הוא מכה בי מלמעלה למטה
מנסה לפרוץ דרך הסרעפת
למעיים.
להתפלש.

מכה בי מאחורה לקדימה
בחיפור הצלעות
לשבור את צלעות הכלוב.
לפרוץ עצמו מעבר.

נושמת שטוח מגבילה מעברים מצמצמת תנופה.

מכוונת אויר יבש לעיניים
שיאדו רטיבות עוד לפני שהיא נמזגת.

וצוחקת. מחייכת וצוחקת.
נוגעת בי. מעבירה אצבעות שלי
מוחה עדות גלים על חול.
רק שפתיים באצבעות מתוחות לפתיחה
ולשון חמקנית רכה ואוהבת.
עוד מעבירה בי גלים
עקשניים.

רוצה לזכור.

מחיקה אוטומטית של תחושות שמעוררות עוד.
ובעצם למה.

לא חורטת את עצמי שם.

הלילה אחרוט גלים בבשר.
רטיבות שתמלא את היד.
הלילה ארכב על גלים .
גוף ירעד מתוח ומורפה.

הלילה אלקק עד גמירה
מליחות של גלים
כמעט מועלמים.

כמעט.
ושלי.