נגיעות של אונס

פעם ראשונה שאני מרגישה כל כך את החודש הזה.
פעם ראשונה שכבר כמה ימים לפני הרגשתי שהוא מגיע.
מודעת בכל מקצבי, קצוות גופי.

ועד לסיום החודש שש שנים.


לא יודעת מתי בדיוק
ואחרי שני שליש אוכל לנשום טיפה יותר בקלות.
היום מת. היה ועבר בלי נקודת ציון מדוייקת
רק יודעת ממתי לא.
חודש שכזה
אחיזה מטלטת בגרון.

וכל שנה מסתמן עוד חריץ להחלמה.
זמן עובר ואולי זמן לא מרפא הכל
אבל הוא מטשטש צלקות

הופך עם הזמן הכל לחלק אחד
מעלים גבולות.


חודש.ש יעבור.


זה רק החום שבוער ומחניק.
עצרת מועקה.



שש..