סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כששני אוהבי דגדוגים נפגשים

לספר, לשתף, ללמד, ולגרות :)
לפני שבועיים. 2 בנובמבר 2024 בשעה 14:37

למה זה בדסמי ולא שמור לסתם שובבות בין שני אנשים? איך קורה המעבר הזה מסתם פעולה ניטרלית לאקט מסעיר? 


בתור ילד מתישהו במהלך החיים פתאום גיליתי שהמילה ״דגדוגים״ עושה לי משהו אחר.

בכל פעם שהמילה הזו עלתה בכל הקשר, הסמקתי. נהיה לי חם. לא הבנתי למה ולא הבנתי מה זה בכלל עושה לי. כל אקט דגדוגי בכל סרט אנימציה- והרי דגדוגים ממילא נחשבים כשייכים בעיקר לעולם הילדים ויש המון כאלה בסרטי הילדים- עשה בי משהו אחר שלא עשה בחברים ובחברות שלי. החל מהמבוכה להוציא את המילה הזו מהפה, והמחשבה בלתי פוסקת על הילדה הכי יפה בכיתה שדגדגה אותי כדי שאשחרר אותה מהתפיסה שלי ואיך לגרום לה לעשות את זה שוב, ובחיפוש מתמיד אחר אותה חברה של האחות שאהבה לדגדג אותי כדי לשמוע אותי צוחק -לא הבנתי עד שיום אחד בחיפוש בודד באינטרנט מצאתי סיפור.

מישהו אשכרה כתב סיפור על דגדוגים. איזו תגלית! ולא- לא תמונה, בטח לא סרטון- מלל. מילים פשוטות באנגלית שמתארות חוויה שמעולם לא דמיינתי. דגדוגים שאמרו להתראות להגדרה הילדותית והחמודה, וקיבלו תפנית אחרת לחלוטין. קשירות. איברים חשופים. דגדוג מתמשך וצחוק אחד גדול ובלתי פוסק.

הסיפור היה על ליצן שיש לו רכב מסחרי ומאחורה מיטה, אליה הוא הכניס גבר אחר (כן, הסיפור הראשון שלי בתור סטרייט דווקא היה יחסית ״ונילי״ אם אפשר לקרוא לזה ככה, על גבר שמדגדג גבר אחר)- אותו הוא קשר למיטה ודגדג למשך זמן ארוך, כי הוא יודע שהוא אוהב את זה, או משהו כזה. 
משם, הדרך היתה קצת יותר קצרה לתמונות וכמובן לסרטונים. וגם אז- התגליות הראשונות שלי היו יחסית וניליות לעומת מה שאני יודע היום ולעומת מה שכבר חוויתי. נהדר להיזכר בתמימות היחסית הזו, של איך דיגדוגים היו נראים לי בהתחלה, רק שלב אחד מעל משחק מקדים תמים של זוג במיטה שבשבילו דגדוגים הם משהו חמוד ותו לא.
הרעיונות נבנו, הפנטזיות התרוממו והרצון לממש את זה הלך וגבר.


אבל איך?

מי, מה, איפה. אני הרי לבד בעולם. כלומר אני וכל החמש וחצי תמונות שראיתי יחד עם שני סרטונים והסיפור הזה- אין הרי אף אחד אחר שאוהב את זה וחושב על זה כמוני. אין מצב.


ואז מצאתי איזה פורום. פורום אמריקאי שקיים גם היום, ובו יש אנשים אמיתיים, המון אנשים שאוהבים דגדוגים. ממש קהילה בינלאומית שמחוברת בפורום אחד של אוהבי ואוהבות דגדוגים. וככה קיבלתי עוד תזכורת לזה שבסוף- כולנו דומים. יש עוד אנשים כמוני וזה ברור. אנשים שרוצים את זה כמוני או יותר או פחות, אבל זה ממש העניין המרכזי אצלם. חלקם גם ממש חוו את זה במציאות, והם מספרים על זה, ומספרים דברים שנשמעים לי מדהימים ומטריפים ומעלים לי את החשק פי כמה וכמה ממה שחשבתי שהיה לי עד לאותו הרגע.


אספר על איך הגעתי לחוויה הראשונה שלי ולמה זה כל כך בדסמי בפוסט נוסף.

עד אז- תכף שבוע טוב :-)

 

The T man


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י